נשים שמגעיות לגיל ארבעים ומחפשות עבודה חשות באפליה, מקומות עבודה
מעדיפים להעסיק צעירים, זוהי עובדה. היחס המפלה הזה לא מצדק בכלל
ולגבי נשים בפרט. ואני אפילו מתפלאת על כך שהמעסיקים מעדיפים להעסיק
צעירות על פני נשים מבוגרות יותר, שהרי נשים צעירות הן בדרך כלל
אמהות לילדים. וקורה שהילדים חולים והן צריכות לקחת אותם לרופאים, או
להישאר אתם בבית ולהעדר מהעבודה. בעוד שלנשים היותר מבוגרות ישנם
ילדים גדולים שהם בעצמם אפילו הורים. ואין להן שום סיבה מוצדקת שבעולם
להעדר מהעבודה בגלל ילדים. מה גם שנשים צעירות עשויות לצאת לירח דבש
לאחר נשואים. ולהעדר מהעבודה מסיבות משמחות. לאחרונה היתה בתוכנית
לילה בטלוויזיה כתבה על מחקר שמצא שנשים שעבדו עד ללידה ילדו ילדים
שהם פחות בריאים מילדים שנולדו לאמהות שנחו לפני הלידה. ואני חושבת
שאם נשים ישראליות תיקחנה את הממצא הזה לתשומת ליבן. ותדאגנה לעצמן
לפני שתלדנה ילדים. הן תגרומנה למעסיקים שלהן כאב ראש לא קטן.
בחיפושים אחרי מחליפות, ואלו העסקת עובדות יותר מבוגרות תמנענה מהם את
זאת. הנשים היותר מבוגרות סובלות מהאפליה על רקע הגיל כתוצאה מכך
שתוחלת החיים עולה, והן היום : יותר מבעבר, מרגישות את עצמן כשירות לעבודה,
גם לאחר שעברו את גיל הארבעים, הן רוצות ממש לתרום מעצמן, אבל מקומות
העבודה דוחים אותן, לאחרונה הסתבר לי שאפליה על רקע גיל אף שהיא אסורה על
על פי תיק הזדמנויות בעבודה היא האפליה הרווחת ביותר בשוק העבודה בישראל,
ואני שואלת למה הרשויות שממונות על שוק העבודה. ישנם כאלו שרוצים לשלם
גרושים לצעירים. ודוחים קבלת כוח עבודה מנוסה. מניסיוני האישי זה קיים בעולם
העיתונות הישראלי. הנתונים מראים שמעט מאוד נשים מגיעות בגילאים מבוגרים
לעמדות בכירות, ואם לקחת את העובדה שבמהלך שלושים וחמש השנים האחרונות
ישנה עליה עקבית במספר הנשים שרכשו השכלה גבוהה. או שלמדו לימודי תעודה.
אני מתארת לעצמי שישנם אחוזים גבוהים של נשים שיכלו לתרום למדינה ולחבריה,
אך נאלצו עקב האפליה המצוינת לעיל לשבת בבתיהן, ולחוש את עצמן מתוסכלות ולא
מנוצלות וחבל. אני חושבת שזה חיוני מאוד לשנות בקשר לעבודת נשים בגילאים
מבוגרים את המדניות, לאור החוק להזדמנות בעבודה. ואני מייחלת ליום בו תקום
מישהי עם מודעות חברתית ומגדרית ותרים בנושא זה את הכפפה.
מעדיפים להעסיק צעירים, זוהי עובדה. היחס המפלה הזה לא מצדק בכלל
ולגבי נשים בפרט. ואני אפילו מתפלאת על כך שהמעסיקים מעדיפים להעסיק
צעירות על פני נשים מבוגרות יותר, שהרי נשים צעירות הן בדרך כלל
אמהות לילדים. וקורה שהילדים חולים והן צריכות לקחת אותם לרופאים, או
להישאר אתם בבית ולהעדר מהעבודה. בעוד שלנשים היותר מבוגרות ישנם
ילדים גדולים שהם בעצמם אפילו הורים. ואין להן שום סיבה מוצדקת שבעולם
להעדר מהעבודה בגלל ילדים. מה גם שנשים צעירות עשויות לצאת לירח דבש
לאחר נשואים. ולהעדר מהעבודה מסיבות משמחות. לאחרונה היתה בתוכנית
לילה בטלוויזיה כתבה על מחקר שמצא שנשים שעבדו עד ללידה ילדו ילדים
שהם פחות בריאים מילדים שנולדו לאמהות שנחו לפני הלידה. ואני חושבת
שאם נשים ישראליות תיקחנה את הממצא הזה לתשומת ליבן. ותדאגנה לעצמן
לפני שתלדנה ילדים. הן תגרומנה למעסיקים שלהן כאב ראש לא קטן.
בחיפושים אחרי מחליפות, ואלו העסקת עובדות יותר מבוגרות תמנענה מהם את
זאת. הנשים היותר מבוגרות סובלות מהאפליה על רקע הגיל כתוצאה מכך
שתוחלת החיים עולה, והן היום : יותר מבעבר, מרגישות את עצמן כשירות לעבודה,
גם לאחר שעברו את גיל הארבעים, הן רוצות ממש לתרום מעצמן, אבל מקומות
העבודה דוחים אותן, לאחרונה הסתבר לי שאפליה על רקע גיל אף שהיא אסורה על
על פי תיק הזדמנויות בעבודה היא האפליה הרווחת ביותר בשוק העבודה בישראל,
ואני שואלת למה הרשויות שממונות על שוק העבודה. ישנם כאלו שרוצים לשלם
גרושים לצעירים. ודוחים קבלת כוח עבודה מנוסה. מניסיוני האישי זה קיים בעולם
העיתונות הישראלי. הנתונים מראים שמעט מאוד נשים מגיעות בגילאים מבוגרים
לעמדות בכירות, ואם לקחת את העובדה שבמהלך שלושים וחמש השנים האחרונות
ישנה עליה עקבית במספר הנשים שרכשו השכלה גבוהה. או שלמדו לימודי תעודה.
אני מתארת לעצמי שישנם אחוזים גבוהים של נשים שיכלו לתרום למדינה ולחבריה,
אך נאלצו עקב האפליה המצוינת לעיל לשבת בבתיהן, ולחוש את עצמן מתוסכלות ולא
מנוצלות וחבל. אני חושבת שזה חיוני מאוד לשנות בקשר לעבודת נשים בגילאים
מבוגרים את המדניות, לאור החוק להזדמנות בעבודה. ואני מייחלת ליום בו תקום
מישהי עם מודעות חברתית ומגדרית ותרים בנושא זה את הכפפה.
