עד לפני מספר עשורים חגגו כאן את יום האם. אני זוכרת כיצד הייתי ביום הזה מכינה בגן ולימים בבית הספר היסודי מתנה לאמי. ובבגרותי הייתי מחפשת לה ביום הזה מתנה שתשמח את ליבה. וכשראיתי שקלעתי למטרה לא היתה מאושרת ממני. לימים הפכתי לראשונה לאם דווקא ביום הזה. ובבית חולים העניקו לנו היולדות מתנות מיוחדות, ואולם בשנים האחרונות אנחנו חוגגים כאן את יום המשפחה, ואני נותרתי עם הזיכרונות. ילדי עוד הספיקו לקנות לי מתנות ליום האם, יש לי אפילו בובת פרווה דובי קטן שקנה לי בני הצעיר ליום האם. כי הוא ידע שאני אוהבת בובות פרווה. אבל אל תחשבו שאני מתגעגעת ליום האם. להפך אני שמחה שחוגגים כאן היום את יום המשפחה. סוף סוף הבינו שהתא המשפחתי הנורמטיבי מורכב מהורים וילדים, ופעם בשנה כולם יכולים לחגוג לכולם בהוקרה והערכה. אם לדבר על האבות. כשחגגו את יום האם הם היו מקופחים. האמהות היו אלו שקיבלו מהילדים את הנשיקות. החבוקים, התודות והמתנות. כן, סוף סוף יש כאן8 שויון. מבחינתי אלו שחשבו להנהיג כאן את יום המשפחה חשבו נכון, כי היום לא רק האבות הם אלו שמביאים את הפרנסה, גם האמהות יוצאות לעבוד, ואפילו עובדות קשה מחוץ לבית. וחינוך הילדים הוא לא נחלתן בלבד, גם האבות שותפים לו. ויש להם בהחלט מה לאמר לילדיהם. ובאשר למטלות הבית, כפי שנוכחתי לדעת הם עדיין ברוב הבתים מוטלים על כתפי הנשים. הן אלו שמנקות, מכבסות,מקפלות את הבגדים הנקיים. ולרוב הן גם אלו שקונות את המצרכים בחנויות. עם זאת במטבח עומדים היום גם גברים ומבשלים. הם יודעים לבשל לא פחות טוב מהנשים. עובדה שבתכניות הבישול בטלוויזיה השפים הם בעיקר גברים. ובתכניות הראליטי שעוסקות בבישול ישנם בקרב המתמודדים גם גברים. אפילו שניים זכו במקום הראשון בתכנית "מאסטר שף" ורק אישה אחת. היום מוקרנות תכניות ראליטי חדשות של בישול. נראה מי יהיו אלו שיגיעו למקומות הראשונים, גברים או נשים. בתקופה האחרונה ישנם גם גברים שהם חד הוריים. המדובר בעיקר בגרושים. אך יש גם אלמנים. אמנם הם במעוט. אך אני מאמינה שעם הזמן מספרם רק ילך ויגדל. ראיינתי במסגרת עבודתי העיתונאית ראיינתי גבר גרוש שאשתו לשעבר ויתרה על ילדיהם המשותפים. והשאירה לו אותם. אותו גבר סיפר לי שכשהוא יושב בגינה בקרב האמהות הצעירות, והמטפלות הן מסתכלות עליו כאל חיזר. ומשפשפות את העיניים כדי להיות בטוחות שהוא אכן אבא חד הורי. וכשהוא מגיע עם הילדים לקופת חולים, מרימים גבה הן הנשים והן הגברים שבתור ממתינים. בתקופה האחרונה תמצא זוגות גברים שמגדלים ביחד ילדים. הנה בתקשורת התפרסמו גברים כאלו שקבלו את ילדיהם מאם פונדקאית בתאילנד. והתקשו לשוב ארצה כי לא קיבלו לילדיהם דרכונים. אני דוגלת בסיסמא "חיה ותן לחיות". וככזאת אני מקבלת את הצעד הזה שהם עשו בחייהם. אבל אני תוהה מה מרגישה מתבגרת שחיה עם הורים שהם שני גברים. לכשהיא מתמודדת עם השינויים המיניים שבגופה מתחוללים. כאישה אני יודעת שישנם רגעים בחיים שיש רצון לשתף רק אישה בכל מה, שקורה לך, ועם כל הכבוד לפתיחות של אותם הורים גברים. גבר לא יוכל לעולם להיות אישה. לכל אותן נערות הגדלות אצל גברים אני מקווה שתהינה להן חברות טובות. שלהן הן תוכלנה על עצמן לדבר. לא אחת אני חושבת לעצמי איך השתנו הזמנים בעשורים האחרונים. בכל הנוגע לתא המשפחתי. שהרי, היום את יום המשפחה לא חוגגות רק משפחות המורכבות מאם אב וילדים. אלא גם משפחות המורכבות מאם או אב חד הורים, או מהורים חד מיניים וילדים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה