לאחרונה קראתי באחד העיתונים היומיים כתבה שדיווחה שעל פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת רק 25% מהפרופסורים הם נשים. ורק 14% פרופסורים מן המניין, זה לא הפתיע אותי. כי קיימת דרישה ברוב המוסדות האקדמאים לעשות פוסט דוקטוראט בחו"ל. כשאישה נוסעת עם בעלה לחו"ל לשם לשם כך היא מהווה עזר כנגדו. ויכולה ללוות את קליטתם של הילדים בארץ החדשה בכלל. ובבתי הספר והגנים החדשים בפרט. אם היא נוסעת עם כל המשפחה לחו"ל כדי לעשות בעצמה פוסט דוקטראט היא לא יכולה להקדיש להם זמן. במצב כזה בעלים רבים מוצאים עבודה שם ואלו הילדים צריכים להתמודד בעצמם עם כל הכרוך בקליטתם בארץ החדשה. וזו בעיה. מצאתי שנשים רבות שיוצאות לעשות פוסט דוקטוראט בחו"ל הן רווקות, או נשואות שאין להם ילדים. שמחתי לקרוא בכתבה שלנוכח אי שיויון המגדרי במערכת האקדמית, החליט המל"ג לבחון את השתלבותן של הנשים באקדמיה. אבל אני חושבת שהאמהות תמשיך להוות בלם של נשים רבות. והבחינה הזאת לא תשנה משהו. הנשים ימשיכו להעדיף את האמהות. והעבודה המסודרת כאן, ולא לצאת לחו"ל עם משפחתן כדי לעשות פוסט דוקטוראט, מטבע הדברים את התפקידים הבכירים במשק ממלאים בעיקר גברים. אמנם יש לנו נגידת בנק ישראל. שופטות בכירות. ניצבות בסגל פקוד המשטרה. בעבר היו לנו קצינות חן בצבא. ועכשיו מביעים משאלה שתהיה לנו ועכשיו מדברים על שבעתיד תהיה מפכלי"ת. כן הגיע הזמן שגם למינוי הזה תגיע אישה.
היתה לנו כבר ראש ממשלה אישה ויצגה אותנו בעבר באו"ם אישה. שמחתי להיווכח לדעת שבכנסת הבאה יהיה יצוג יפה לנשים, אם כתוצאה משיבוץ שנעשה על ידי ראשי המפלגות. ואם כתוצאה מבחירות בפריימריס שנערכו במפלגות. אבל אני לא חושבת שיש לשבץ נשים בגלל שהן מזרחיות או דתיות. אלא בגלל הכישורים שלהן. בכתבה שקראתי מוצעת הצעה של פרופסורית שעובדת באוניברסיטה בוינה באוסטריה. למנות מנטוריות לנשים באקדמיה ששואפות להיות דוקטוריות. אני חושבת שזו הצעה טובה לגבי נשים שאינן נשואות, או שהן נשואות בלי ילדים. מהסיבה שהאמהות מונעת מנשים רבות להמשיך באקדמיה לתארים גבוהים. ובעיקר כשמדובר בנשים צעירות המטופלות בילדים בגיל הרך, עם זאת נשים מבוגרות חוששות לוותר על מקום עבודתן למען קריירה אקדמית. ובכלל, נותר להן מעט זמן עקב גילן, להשתלב בקריירה אקדמית, ומעט הזמן לא מאפשר להן להגיע להישגים אקדמיים. נתון נוסף בכתבה שקראתי מצביע על כך שרק 1% מכלל הפרופסוריות הן מזרחיות ואפס אחוז מהן ערביות. אני לא חושבת שיש באקדמיה העדפה של נשים אשכנזיות על פני נשים מזרחיות או ערביות. פשוט הן לא פונות לעשות דוקטוראט. ועם עובדות בשטח אין מה להתווכח. יש הגורסים שצריך לנקוט בצעדים אפקטיבים להכללת נשים בסגל האקדמי כדי שיהיה מגוון, אבל לאור העובדות שכבר ציינתי, אני חושבת שאפילו צעדים אפקטיבים שינקטו לא ישנו את המצב המגדרי במערכת האקדמית. אלא אם במשפחות ישתנו דפוסי הנישואים, וגברים שנשותיהן רוצות לעשות פוסט דוקטוראט. בארצות שמעבר לים יקחו על עצמם את עול המשפחה כולל חינוך הילדים, ויתנו כתף תומכת ופרגון לרעיותיהן, ויאפשרו להן להשיג את שלהן. משוחררות מיסורי מצפון קשים על ההעדפות שעשו בחיים.
היתה לנו כבר ראש ממשלה אישה ויצגה אותנו בעבר באו"ם אישה. שמחתי להיווכח לדעת שבכנסת הבאה יהיה יצוג יפה לנשים, אם כתוצאה משיבוץ שנעשה על ידי ראשי המפלגות. ואם כתוצאה מבחירות בפריימריס שנערכו במפלגות. אבל אני לא חושבת שיש לשבץ נשים בגלל שהן מזרחיות או דתיות. אלא בגלל הכישורים שלהן. בכתבה שקראתי מוצעת הצעה של פרופסורית שעובדת באוניברסיטה בוינה באוסטריה. למנות מנטוריות לנשים באקדמיה ששואפות להיות דוקטוריות. אני חושבת שזו הצעה טובה לגבי נשים שאינן נשואות, או שהן נשואות בלי ילדים. מהסיבה שהאמהות מונעת מנשים רבות להמשיך באקדמיה לתארים גבוהים. ובעיקר כשמדובר בנשים צעירות המטופלות בילדים בגיל הרך, עם זאת נשים מבוגרות חוששות לוותר על מקום עבודתן למען קריירה אקדמית. ובכלל, נותר להן מעט זמן עקב גילן, להשתלב בקריירה אקדמית, ומעט הזמן לא מאפשר להן להגיע להישגים אקדמיים. נתון נוסף בכתבה שקראתי מצביע על כך שרק 1% מכלל הפרופסוריות הן מזרחיות ואפס אחוז מהן ערביות. אני לא חושבת שיש באקדמיה העדפה של נשים אשכנזיות על פני נשים מזרחיות או ערביות. פשוט הן לא פונות לעשות דוקטוראט. ועם עובדות בשטח אין מה להתווכח. יש הגורסים שצריך לנקוט בצעדים אפקטיבים להכללת נשים בסגל האקדמי כדי שיהיה מגוון, אבל לאור העובדות שכבר ציינתי, אני חושבת שאפילו צעדים אפקטיבים שינקטו לא ישנו את המצב המגדרי במערכת האקדמית. אלא אם במשפחות ישתנו דפוסי הנישואים, וגברים שנשותיהן רוצות לעשות פוסט דוקטוראט. בארצות שמעבר לים יקחו על עצמם את עול המשפחה כולל חינוך הילדים, ויתנו כתף תומכת ופרגון לרעיותיהן, ויאפשרו להן להשיג את שלהן. משוחררות מיסורי מצפון קשים על ההעדפות שעשו בחיים.
