יום ראשון, 21 באוגוסט 2011

מחאה צעירה / רימונה שיף.

לפני כחודש בדרכי לפתיחה של תערוכה בגלריה "שורשים" ראיתי בשדרות רוטשילד מול הבימה צצו להם חמישה אוהלים והשישי היה בתהליך הקמה. צעיר עם מקרופון דיבר שם על יוקר שכר הדירה בפרט. ובכלל על הקשיים של זוגות צעירים לרכוש דירה חדשה. מספר סקרנים ואני בינהם התקרבו אליו לשמוע את דבריו, ולא תארתי לעצמי שזו עשויה להיות ראשיתה של מהפכה חברתית. כעבור חודש הזדמנתי שוב למקום. השדרה הפכה לשדרת המחאה הצעירה. היא מלאה באוהלים, המסודרים בשתי שורות ישרות עליהם מספרים כמו ברחוב לכל דבר, וגם אוהל לראש הממשלה הקם שם, קוראים לו "האוהל של ביבי". ומרפאה מאולתרת ניצבת בינהם. ושלטים עם סיסמאות פרושים לאורכה של השדרה כמו "צדק צדק תרדוף", "משרד השיכון, עמיגור. עמידר 65 שנה לוקחים כסף מאזרחי המדינה" "חולדאי בית לא הורסים" או "נמאס לנו מכרישי נדל"ן ומכרישי קבלן". זה היה ממש לפני שהבעיות הבטחוניות בדרום תפסו את הכותרות ואת ההתענינות הציבורית. האוהלים היו ריקים מיושביהם. שהלכו לעבודה או לענינים שקשורים בלימודים. צעיר אחד עמד ליד האוהל שלו וסיפר לכל אלו שהזדמנו למקום. שהוא שרת בצבא. קורע את התחת בעבודה מאומצת, ולא יכול לשאת בתשלום שכר הדירה הגבוה, והדגיש שהוא היה רוצה להנשא ולהקים משפחה. אך אין באפשרותו להרשות לעצמו לרכוש דירה, בסמוך לו על אחד העצים היה תלוי שלט המודיע שאבד כלב נחיה, הוא התבונן בו והביע תקווה שהכלב שאבד כבר נמצא. יומיים לאחר מכן נפגשתי עם חברת מועצת העיר נס ציונה סמדר מוצפי אהרוני. שנראתה באחת ההפגנות נושאת שלט האומר שסבתאות זה לא בנק. כאם לשני בנים צעירים היא שוחחה איתי על מצבם של בני גילם. ואמרה "אני מסתכלת כאן על זוג צעיר שרוצה לבנות את חייו ולהקים משפחה. איפה הוא יתחיל. עליו לא מקלים. הצעירים משרתים בצבא, עושים מילואים ומשלמים מיסים, הם מלח הארץ. והמדינה לא נותנת להם כלום. במקום שתהיה כמו אמא שתדאג להם. ואם לא נדאג להם הם לא יהיו פה. היום מיטב המוחות שלנו עוזבים את המדינה, ובסוף תהיה לנו חברה ממוצעת". היא סיפרה לי גם שבעברה עבדה עם שר המסחר והתעשיה לשעבר רן כהן, שיזם את חוק הדיור הציבורי. האומר שאלו שגרים בדיור ציבורי יכולים כעבור תקופה מסויימת לרכוש את הדירה במחיר מוזל, ובכסף ירכשו דיור ציבורי נוסף. "לצערי החוק מומש בחלקו, וחבל". ציינה בהקשר זה באזני.ואני הסכמתי איתה. ונזכרתי שכשהתחתנתי בשנות השבעים באזור מגורי בגבעתיים הקמו שני בנינים לזוגות צעירים, לאחרונה קראתי בעיתון שזה הופסק בגלל המגזר הדתי. ואמרתי לעצמי "למה צעירים שרוצים להקים בית בישראל לא יוכלו להגיע לדיור משלהם בתנאים נוחים. ואלו שיש להם משפחות מרובות ילדים כן. מה האפליה הזאת. גם אלו וגם אלו הם אזרחי המדינה. ואסור שיוצר מצב של שוים יותר ושוים פחות. כן, זה היה רק ענין של זמן שתפרוץ כאן מחאה צעירה. וכבר נאמר שמוטב מאוחר מאשר... ומי יתן ואלו בצמרת השלטון המחפשים לבעיה פתרון יתנו את דעתם לכך שחוסן חברתי תורם לבטחון".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה