כשהייתי ילדה כמעט כל הילדים היו רשומים לספריה ומחליפים בספריה
השכונתית ספרים. ובבתי הספר המורים היו מבקשים מהם לכתוב יומני
קריאה ולדווח בהם על מה שהם קראו. כמו כן, מבוגרים רבים היו רשומים
לספריות השכונתיות ובצד קריאת העיתונים היו קוראים ספרים. אומרים שהיום
האינטרנט, הסלולרי והטלוויזיה השתלטו על חייהם. והם הפכו למקום הבילוי
וההעשרה שלהם ולא הספר.
האמנם? לאחרונה התפרסם, לקראת שבוע הספר ב"מעריב", כי עמכא
ישראל רכש בשנה שעברה יותר מ-15 מיליון ספרים, ואני חושבת שזה בזכות אלו
שלא מוותרים ועושים הכל כדי שהקריאה בספרים תשאר חוויה תרבותית יחודית,
ולא נחלתם של מעטים שוחרי המילה הכתובה. הם עורכים בחנויות הספרים
ובספריות העירוניות מפגשים עם סופרים ללא תשלום. ומאפשרים בזאת לרבים
לעשות הכרות בלתי אמצעית עם סופרים, ולשמוע מהם את הסיפור האישי
שמאחורי כתיבת הספר שלהם. מעבר לזאת ישנן חנויות ספרים שהקימו בשטחן.
בית קפה ועל ידי כך הן מושכות אליהן אנשים. הבאים לשתות לבד או עם חברים
קפה ומעיינים בהזדמנות זאת גם בספרים. שמוצעים בהן למכירה. ואפילו קונים.
ואציין גם את העובדה שמזה שנים מקיימות הספריות העירוניות שעת קריאה
עם מספרי סיפורים לילדים הקטנים ובכך עושים להם הכרות עם ספרים, מנסיוני
בני הבכור שנחשף בשנותיו הראשונות לספרים עדיין קורא. ולא פעם גם מנצל
את המבצעים של חנויות הספרים. אז היתה חברה שעשתה לאנשים מינוי על
ספרים, ואפשרה לרכוש ספרים במחירים מוזלים לבני כל הגילאים. אלינו היה
מגיע על כל רכישה שכזאת, אדם חביב שבני קרא לו "דוד הספרים". לא מכבר
התפרסם ב"מעריב" סקר שערכה רשת סטימצקי באמצעות מכון מידע שיווקי
סי.י.אי לפיו עולה כי הישראלי הממוצע קורא בממוצע "יותר משלושה ספרים
ברבעון, היינו, כ-13 ספרים בשנה. בעלי השכלה על תיכונית ותושבי אזורי
ירושלים קוראים יותר, ל- 60% מהישראלים אין העדפה לספרית מקור או
לספרית מתורגמת. 24% מעדיפים ספרות מקור. ו-16% מעדיפים ספרות
מתורגמת, ספרות מקור מועדפת יותר בקרב צעירים, נשים, בעלי השכלה
תיכונית ותושבי אזור ירושלים. עוד עולה מהסקר כי הגורם המהותי לקריאת
ספרים אצל 67% מהאוכלוסיה הוא העניין שיוצר הנקרא על כריכת הספר,
וזאת אם לא בחרו בספר מסוים טרם ההגעה שלו לחנויות הספרים, גורמים
אחרים לקריאה הן המלצות של חברים (50%), ביקורת באינטרנט, או בטלוויזיה
(40%) והעדפת המחבר (32%), חשיבות האריזה, כלומר עיצוב הכריכה, 6.5%
סיפרו כי הם קונים ספרים במתנה, דבר שבולט יותר בקרב נשים ובני 30 פלוס
תושבי אזור ירושלים ותושבי הצפון. לדעתי ישנם עוד גורמים שתורמים לכך שעדיין
רוכשים כאן ספרים, וזה שמלבד המפגשים עם סופרים, שאותם כבר ציינתי, עורכות
רשתות הספרים מבצעים לרכישת ספרים. כמו שלושה במאה. וגורמות לעמכא ישראל
לפתוח את התיק ולרכוש ספרים. מה גם שלקראת שבוע הספר, שנערך מידי שנה
ברחבי הארץ עורכת חנויות הספרים מבצעים ומעודד את ההמונים לרכוש ספרים.
ובשבוע הספר לצד ירידי המכירה מתקיימים במקומות שונים שעות סיפור. והצגות
המבוססות על ספרים, כן גם, סופרים באים וחותמים על ספריהם ומשוחחים עם
אלו שאליהם ניגשים. לדעתי למהפכה בתחום הקריאה תורמים גם העיתונים
שמוכרים למינויים שלהם בהנחה משמעותית כל חודש ספרים נבחרים, ומגדיל
לעשות אחד השבועונים שבכל גיליון שלו מציג לקוראים שאלה, ואלו שעונים
עליה נכון זוכים לקבל ספר שיצא לאור. פעם ספר מקור ופעם ספר מתורגם.
והכי חשוב לדעתי היא העובדה שהיום הספרות העירוניות גובות רק דמי ערבון
מאלו שאליהן נרשמים וכבר לא גובות תשלום חודשי מהקוראים שלהן, ככה שהיום כל
אחד ואחד יכל להרשם לספריות העירונית בעיר מגוריו ולהנות מהקריאה בספרים,
שמחתי לשמוע שלרגל שבוע הספר הקרוב משיקה רשת "צומת ספרים" בשתוף פעולה
ראשון מסוגו עם רשת "איקאה" פרוייקט בשם "פסטיבל על המדף". שבמסגרתו
יתקיימו עשרות אירועים ספרותיים לילדים ולמבוגרים, בסניפי "איקאה" בנתניה ובראשון לציון.
דבר שעשוי לדעתי להשפיע, גם כן, על תרבות הקריאה, ומי יתן ותרבנה עוד פעילויות
לעדוד הקריאה בספרים.
השכונתית ספרים. ובבתי הספר המורים היו מבקשים מהם לכתוב יומני
קריאה ולדווח בהם על מה שהם קראו. כמו כן, מבוגרים רבים היו רשומים
לספריות השכונתיות ובצד קריאת העיתונים היו קוראים ספרים. אומרים שהיום
האינטרנט, הסלולרי והטלוויזיה השתלטו על חייהם. והם הפכו למקום הבילוי
וההעשרה שלהם ולא הספר.
האמנם? לאחרונה התפרסם, לקראת שבוע הספר ב"מעריב", כי עמכא
ישראל רכש בשנה שעברה יותר מ-15 מיליון ספרים, ואני חושבת שזה בזכות אלו
שלא מוותרים ועושים הכל כדי שהקריאה בספרים תשאר חוויה תרבותית יחודית,
ולא נחלתם של מעטים שוחרי המילה הכתובה. הם עורכים בחנויות הספרים
ובספריות העירוניות מפגשים עם סופרים ללא תשלום. ומאפשרים בזאת לרבים
לעשות הכרות בלתי אמצעית עם סופרים, ולשמוע מהם את הסיפור האישי
שמאחורי כתיבת הספר שלהם. מעבר לזאת ישנן חנויות ספרים שהקימו בשטחן.
בית קפה ועל ידי כך הן מושכות אליהן אנשים. הבאים לשתות לבד או עם חברים
קפה ומעיינים בהזדמנות זאת גם בספרים. שמוצעים בהן למכירה. ואפילו קונים.
ואציין גם את העובדה שמזה שנים מקיימות הספריות העירוניות שעת קריאה
עם מספרי סיפורים לילדים הקטנים ובכך עושים להם הכרות עם ספרים, מנסיוני
בני הבכור שנחשף בשנותיו הראשונות לספרים עדיין קורא. ולא פעם גם מנצל
את המבצעים של חנויות הספרים. אז היתה חברה שעשתה לאנשים מינוי על
ספרים, ואפשרה לרכוש ספרים במחירים מוזלים לבני כל הגילאים. אלינו היה
מגיע על כל רכישה שכזאת, אדם חביב שבני קרא לו "דוד הספרים". לא מכבר
התפרסם ב"מעריב" סקר שערכה רשת סטימצקי באמצעות מכון מידע שיווקי
סי.י.אי לפיו עולה כי הישראלי הממוצע קורא בממוצע "יותר משלושה ספרים
ברבעון, היינו, כ-13 ספרים בשנה. בעלי השכלה על תיכונית ותושבי אזורי
ירושלים קוראים יותר, ל- 60% מהישראלים אין העדפה לספרית מקור או
לספרית מתורגמת. 24% מעדיפים ספרות מקור. ו-16% מעדיפים ספרות
מתורגמת, ספרות מקור מועדפת יותר בקרב צעירים, נשים, בעלי השכלה
תיכונית ותושבי אזור ירושלים. עוד עולה מהסקר כי הגורם המהותי לקריאת
ספרים אצל 67% מהאוכלוסיה הוא העניין שיוצר הנקרא על כריכת הספר,
וזאת אם לא בחרו בספר מסוים טרם ההגעה שלו לחנויות הספרים, גורמים
אחרים לקריאה הן המלצות של חברים (50%), ביקורת באינטרנט, או בטלוויזיה
(40%) והעדפת המחבר (32%), חשיבות האריזה, כלומר עיצוב הכריכה, 6.5%
סיפרו כי הם קונים ספרים במתנה, דבר שבולט יותר בקרב נשים ובני 30 פלוס
תושבי אזור ירושלים ותושבי הצפון. לדעתי ישנם עוד גורמים שתורמים לכך שעדיין
רוכשים כאן ספרים, וזה שמלבד המפגשים עם סופרים, שאותם כבר ציינתי, עורכות
רשתות הספרים מבצעים לרכישת ספרים. כמו שלושה במאה. וגורמות לעמכא ישראל
לפתוח את התיק ולרכוש ספרים. מה גם שלקראת שבוע הספר, שנערך מידי שנה
ברחבי הארץ עורכת חנויות הספרים מבצעים ומעודד את ההמונים לרכוש ספרים.
ובשבוע הספר לצד ירידי המכירה מתקיימים במקומות שונים שעות סיפור. והצגות
המבוססות על ספרים, כן גם, סופרים באים וחותמים על ספריהם ומשוחחים עם
אלו שאליהם ניגשים. לדעתי למהפכה בתחום הקריאה תורמים גם העיתונים
שמוכרים למינויים שלהם בהנחה משמעותית כל חודש ספרים נבחרים, ומגדיל
לעשות אחד השבועונים שבכל גיליון שלו מציג לקוראים שאלה, ואלו שעונים
עליה נכון זוכים לקבל ספר שיצא לאור. פעם ספר מקור ופעם ספר מתורגם.
והכי חשוב לדעתי היא העובדה שהיום הספרות העירוניות גובות רק דמי ערבון
מאלו שאליהן נרשמים וכבר לא גובות תשלום חודשי מהקוראים שלהן, ככה שהיום כל
אחד ואחד יכל להרשם לספריות העירונית בעיר מגוריו ולהנות מהקריאה בספרים,
שמחתי לשמוע שלרגל שבוע הספר הקרוב משיקה רשת "צומת ספרים" בשתוף פעולה
ראשון מסוגו עם רשת "איקאה" פרוייקט בשם "פסטיבל על המדף". שבמסגרתו
יתקיימו עשרות אירועים ספרותיים לילדים ולמבוגרים, בסניפי "איקאה" בנתניה ובראשון לציון.
דבר שעשוי לדעתי להשפיע, גם כן, על תרבות הקריאה, ומי יתן ותרבנה עוד פעילויות
לעדוד הקריאה בספרים.
