ההסכם בין ארה"ב לאיראן מדבר על עשר שנים. אף אחד לא יודע מה יקרה לאחר עשר שנים. ולדעתי טוב היה אם הוא לא היה מוגבל לזמן מסוים, שהרי לאחר עשר שנים הכל יכול לקרות, נאמר לי מפי מביני דבר שזהו הסכם שעשוי להשפיע על כל העולם. ושזהו הסכם גם בין איראן לבין חמש המעצמות הקבועות של מועצת הביטחון של האו"ם.
גם עם גרמניה שהתווספה למו"מ הזה. ואם כולן מסכימות על ההסכם זה אומר שיש קונצנזוס בין מזרח לבין מערב. ממה שאני נוכחת לדעת למערכת הפוליטית שלנו אין שום השפעה אמיתית על המו"מ, אמנם ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם בקונגרס והתריע שההסכם הוא הסכם רע, אבל מה שבסופו של דבר יהיה הוא מה שיקבע על ידי הנושאים והנותנים, וברגע שזה יהיה גמור זה יהיה גמור. נשיא ארה"ב ברק אובמה אמר שראש הממשלה הישראלי לא מציע חלופות להסכם. אבל ממה שאני קוראת בעיתונות ושומעת מאמצעי התקשורת האחרים זה לא בדיוק ככה. ראש הממשלה של ישראל קובע שההסכם אינו טוב כי הוא מחזק את האיראנים. והופך אותם למדינת סף. כשההסכם מקפיא את המצב הנוכחי של העשרת האורניום. האמריקאים אומרים שהאיראנים יהיו נתונים לפקוח עשר שנים, ועדיף שיהיה מנגנון לפקוח בינלאומי למרות שהוא לא מושלם. כי הוא ימנע מהם להפיץ את הנשק הגרעיני. אבל כאמור זהו הסכם לזמן מוגבל, ומי ערב שהמצב לא ישתנה לאחר עשור. ראש הממשלה מצביע בדבריו על כך שסוגית התמיכה של איראן בטרור אינה כלולה בהסכם. לדעתי הוא צודק. כי ממה שרואים בשטח לאיראן יש שאיפות של התפשטות על מדינות המזרח התיכון. ואם הסוגיה הזו לא תכלל בהסכם, ונראה שהיא לא תכלל. איראן תמשיך לנסות לממש את השאיפות שלה על ידי חמושם של ארגוני טרור קיצונים, נראה שאיראן הלכה להסכם בתקווה שהיא תצטרף לקהילה הבינלאומית. הסנקציות עליה יוסרו, יוזרם אליה כסף מהמערב והיא תהפך למדינה חזקה. אבל אני שואלת איך המערב יכול לתמוך במדינה שעומדת מאחורי ארגוני טרור קיצונים. ותורמת למצב הלא יציב במזרח התיכון. לאחרונה איראן מערימה מכשולים. ומנהיגיה אומרים "לא נסכים להסכם הדרגתית של המעצמות ולא נאפשר פקוח על מתקנים צבאיים. אלא רק אם הסנקציות יוסרו מיד". אני מסכימה עם המנהיגים הישראלים הרואים בדבריהם של המנהיגים האיראנים הוכחה לעמידתו האיתנה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. נגד הסכם עם איראן. בימים אלו קראתי שבישראל רואים בסקר של nbc שלפיו 68% מהאמריקאים לא מאמינים שאיראן תעמוד בהסכם. ראיה שההתקפה התקשורתית של ישראל חלחלה לדעת הקהל האמריקאית. ואמרתי לעצמי שכל הכבוד לראש הממשלה בנימין נתניהו שלא מרפה מהנושא האיראני. ועומד כמו נביא זעם בשער ומתריע על מה שקורה. ועל מה שעשוי לקרות לאחר חתימת ההסכם. גם אני לא מאמינה שאיראן תמלא את חלקה בהסכם כפי שמצופה ממנה. ואני מסכימה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שהסכם טוב הוא הסכם שיתנה את הפרת הסנקציות בהפסקת הטרור האיראני בעולם. בוושינגטון מדגישים כי האופציה הצבאית היא ממשית מתמיד. ושהפצצות מפצחות הבונקרים מוכנות לשיגור. הם מתכוונים לכור התת קרקעי בפורדו. לפי הפרסומים בפורדו מעשירה איראן אורניום לרמה של 20%, ומתעקשת שהמדובר בהעשרה לצרכים אזרחיים. אולם במתקן הזה, אומרים המומחים, אפשר להעשיר לרמה של 90%. ומי ערב שהאיראנים לא יעשו את זה לאחר עשר שנים. אם לא לפני כן. שהרי הם אומרים שזה לצרכים אזרחיים. אני לא מצפה שהממשל של נשיא ארה"ב ברק אובמה שנוקט במדיניות של הכוח הרך, ומעדיף דיפלומטיה על פני צעדים צבאיים ישגר פצצות מפצחות בונקרים לעבר איראן. אני מקווה שהממשל של הנשיא הבא יהיה יותר מפוקח ויבין שבדרכים דיפלומטים לא פותרים תמיד דברים. מנסים ואם לא מצליחים, אז ישנן דרכים אחרות. תקיפות יותר. ההיסטוריה כבר הוכיחה שמנהיגים עם שאיפות מגלומניות פרשו כחולשה צעדים דיפלומטיים. ואני מתפללת יום יום ושעה שעה שההיסטוריה בנוגע לאיראן וארה"ב לא תחזור על עצמה. מבחינתי ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא לא האיש הרע שרוצה לחבל בהסכם, אלא מנהיג שאכפת לו ממה שקורה אצלנו בפרט וממה שקורה בעולם בכלל. האומר ומזהיר מדם ליבו את כל הנושאים והנותנים עם איראן . ואני מקווה שיקומו בעולם מנהיגים שיקחו את דבריו ברצינות. בינתיים השיחות מתחדשות. והאיראנים אומרים שהטענות הישראליות משוללות כל יסוד. כמובן, שהם לא יכולים לטעון אחרת. האו"ם מבטיח שהוא ידאג ככל יכולתו ליישום ההסכם. הוא מדבר על הסכם קבע. אבל כאמור בפועל מדובר בעשור בלבד. בכל אופן, רק הימים הבאים יוכיחו מי הם הצודקים המדינות הנושאות ונותנות עם האיראנים, או ראש הממשלה של ישראל.
גם עם גרמניה שהתווספה למו"מ הזה. ואם כולן מסכימות על ההסכם זה אומר שיש קונצנזוס בין מזרח לבין מערב. ממה שאני נוכחת לדעת למערכת הפוליטית שלנו אין שום השפעה אמיתית על המו"מ, אמנם ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם בקונגרס והתריע שההסכם הוא הסכם רע, אבל מה שבסופו של דבר יהיה הוא מה שיקבע על ידי הנושאים והנותנים, וברגע שזה יהיה גמור זה יהיה גמור. נשיא ארה"ב ברק אובמה אמר שראש הממשלה הישראלי לא מציע חלופות להסכם. אבל ממה שאני קוראת בעיתונות ושומעת מאמצעי התקשורת האחרים זה לא בדיוק ככה. ראש הממשלה של ישראל קובע שההסכם אינו טוב כי הוא מחזק את האיראנים. והופך אותם למדינת סף. כשההסכם מקפיא את המצב הנוכחי של העשרת האורניום. האמריקאים אומרים שהאיראנים יהיו נתונים לפקוח עשר שנים, ועדיף שיהיה מנגנון לפקוח בינלאומי למרות שהוא לא מושלם. כי הוא ימנע מהם להפיץ את הנשק הגרעיני. אבל כאמור זהו הסכם לזמן מוגבל, ומי ערב שהמצב לא ישתנה לאחר עשור. ראש הממשלה מצביע בדבריו על כך שסוגית התמיכה של איראן בטרור אינה כלולה בהסכם. לדעתי הוא צודק. כי ממה שרואים בשטח לאיראן יש שאיפות של התפשטות על מדינות המזרח התיכון. ואם הסוגיה הזו לא תכלל בהסכם, ונראה שהיא לא תכלל. איראן תמשיך לנסות לממש את השאיפות שלה על ידי חמושם של ארגוני טרור קיצונים, נראה שאיראן הלכה להסכם בתקווה שהיא תצטרף לקהילה הבינלאומית. הסנקציות עליה יוסרו, יוזרם אליה כסף מהמערב והיא תהפך למדינה חזקה. אבל אני שואלת איך המערב יכול לתמוך במדינה שעומדת מאחורי ארגוני טרור קיצונים. ותורמת למצב הלא יציב במזרח התיכון. לאחרונה איראן מערימה מכשולים. ומנהיגיה אומרים "לא נסכים להסכם הדרגתית של המעצמות ולא נאפשר פקוח על מתקנים צבאיים. אלא רק אם הסנקציות יוסרו מיד". אני מסכימה עם המנהיגים הישראלים הרואים בדבריהם של המנהיגים האיראנים הוכחה לעמידתו האיתנה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. נגד הסכם עם איראן. בימים אלו קראתי שבישראל רואים בסקר של nbc שלפיו 68% מהאמריקאים לא מאמינים שאיראן תעמוד בהסכם. ראיה שההתקפה התקשורתית של ישראל חלחלה לדעת הקהל האמריקאית. ואמרתי לעצמי שכל הכבוד לראש הממשלה בנימין נתניהו שלא מרפה מהנושא האיראני. ועומד כמו נביא זעם בשער ומתריע על מה שקורה. ועל מה שעשוי לקרות לאחר חתימת ההסכם. גם אני לא מאמינה שאיראן תמלא את חלקה בהסכם כפי שמצופה ממנה. ואני מסכימה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שהסכם טוב הוא הסכם שיתנה את הפרת הסנקציות בהפסקת הטרור האיראני בעולם. בוושינגטון מדגישים כי האופציה הצבאית היא ממשית מתמיד. ושהפצצות מפצחות הבונקרים מוכנות לשיגור. הם מתכוונים לכור התת קרקעי בפורדו. לפי הפרסומים בפורדו מעשירה איראן אורניום לרמה של 20%, ומתעקשת שהמדובר בהעשרה לצרכים אזרחיים. אולם במתקן הזה, אומרים המומחים, אפשר להעשיר לרמה של 90%. ומי ערב שהאיראנים לא יעשו את זה לאחר עשר שנים. אם לא לפני כן. שהרי הם אומרים שזה לצרכים אזרחיים. אני לא מצפה שהממשל של נשיא ארה"ב ברק אובמה שנוקט במדיניות של הכוח הרך, ומעדיף דיפלומטיה על פני צעדים צבאיים ישגר פצצות מפצחות בונקרים לעבר איראן. אני מקווה שהממשל של הנשיא הבא יהיה יותר מפוקח ויבין שבדרכים דיפלומטים לא פותרים תמיד דברים. מנסים ואם לא מצליחים, אז ישנן דרכים אחרות. תקיפות יותר. ההיסטוריה כבר הוכיחה שמנהיגים עם שאיפות מגלומניות פרשו כחולשה צעדים דיפלומטיים. ואני מתפללת יום יום ושעה שעה שההיסטוריה בנוגע לאיראן וארה"ב לא תחזור על עצמה. מבחינתי ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא לא האיש הרע שרוצה לחבל בהסכם, אלא מנהיג שאכפת לו ממה שקורה אצלנו בפרט וממה שקורה בעולם בכלל. האומר ומזהיר מדם ליבו את כל הנושאים והנותנים עם איראן . ואני מקווה שיקומו בעולם מנהיגים שיקחו את דבריו ברצינות. בינתיים השיחות מתחדשות. והאיראנים אומרים שהטענות הישראליות משוללות כל יסוד. כמובן, שהם לא יכולים לטעון אחרת. האו"ם מבטיח שהוא ידאג ככל יכולתו ליישום ההסכם. הוא מדבר על הסכם קבע. אבל כאמור בפועל מדובר בעשור בלבד. בכל אופן, רק הימים הבאים יוכיחו מי הם הצודקים המדינות הנושאות ונותנות עם האיראנים, או ראש הממשלה של ישראל.
