יום שישי, 12 באוגוסט 2011

מסעדת זיתונה / רימונה שיף.

לאחרונה נתקלנו במבנה גדול ממדים בצומת עין איברהים באום אל פחם. נכנסנו בפנים, ולעיננו נתגלתה מסעדת
זיתונה. מסעדה שונה. עם אוירה חמימה ונעימה. כשברקע מוזיקה אותנטית. שלחנות מעצבים אסתטית. אהילים יפיפיים ושרותים ברמה גבוהה. שמזכירים מלון חמישה כוכבים. ובחוץ מרפסת עטופת פרחים וצמחיה עם נוף פסטרולי של האזור. את פנינו קיבל הבעלים שלה. מחמוד סעדה המכונה מודי. צעיר לבבי חייכן. יליד אום אל פחם. בעל תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותואר. שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. שלמד גם סמסטר אנתרופולוגיה באוניברסיטה בארה"ב, הוא סיפר לנו שמשום שלא היו לו אמצעים להמשיך אותם שם חזר ארצה. והשתלב בעסקים של אביו. שהיה בעסקי סוכר. וב-79 היתה לו מפולת במסחר, דבר שגרם לו להחליט שהוא לא רוצה לסחור יותר. בשנת 1982 הקים את בית הבד שלו שבו היו אבני רוחיים. אנשים באו וקנו שמן זית. והוא היה לוקח משפחות ומסביר להן איך מכינים את השמן, וכך הפגיש אותן עם תרבות השמן, אז לא היתה המודעות לשמן הזית. יום אחד, גילה לנו מודי, הופיעה בעיתונות כתבה תחת הכותרת "שמן זית חובה לכל בית", ואז באו למקום השכנים מגבעת שמואל ואמרו "אנחנו נביא לכם בקבוקים ריקים תמלאו אותם. ונמכור אותם במרכול". מכרו בשלב מסויים חמשת אלפים בקבוקים, עד שנכנסה לתמונה המועצה לשמן זית "מכרנו קרוב לשבעת אלפים טונות שמן למרכולים ולרשתות השיווק הגדולות. כשהמועצה הזאת החלה לפעול התפוקה שלנו ירדה". לאחר מכן הסתבר להם שעד למאורעות אוקטובר בשנת אלפיים אנשים היו נכנסים למקום וקונים בו מוצרים, כמו שמן זית, לבנה ואחרים. ואוטובוסים עם מטיילים ישראלים או תיירים היו עוברים כדי לאפשר גם להם לקנות מוצרים. כשהיחסים בין המגזר היהודי והמגזר הערבי חזרו להיות תקינים מודי החליט לפתח את המקום. ומאז הוא מוכיח שלא צריך להסתובב בתל-אביב כדי להכנס למסעדה שעל רמה גבוהה. בזכות המאכלים הטריים והטעימים שהוא מגיש לסועדים. בהם מבחר סלטים עשיר, צוואר כבש בתנור. שוק כבש ממולא אורז מתובל, אפוי בטבון. בשרים טריים על גריל פחמים. דגים ופירות ים. מנות ירק של העונה, כנאפה זיתונה ביתית. המוגשים בצורה אסתטית ובמחירים נוחים. במיוחד אהבנו את החומוס שטעמו מיוחד. וצוואר בשר הכבש בתנור שהיה רך ונימוח. ובזכות המלצרים המבוגרים עתירי הניסיון שהקפידו על שירות אדיב. שמחנו להיווכח לדעת שחנות המפעל של בית הבד עדיין קיימת, היא מעובדת באלמנטים של עץ, אבן ומתכת, ומציעה בקבוקי שמן זית בארונות וסוגים שונים, כשלצידם מיכלי שמן למילוי אישי בקבוקים יפים ומעוצבים. ובנוסף. טחינה גולמית , חלווה, רטבים, סירופים, סילנים, ריבות, זיתים, ועוד. ובמרתף החנות גלריה אמנות של עבודות קרמיקה, נחושת ואחרות. הופתענו לגלות שאת העצוב האקסלוסיבי הגה מודי. ושמחנו לשמוע ממנו שבתקופת הראמאדן התפוסה במסעדה מלאה עד אפש מקום באנשים שבאים אליה לאחר הצום.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה