בספר "פסק דין ללא דין" מגוללת המחברת ד"ר ורד אלמוג עלילה שיכולה להיות מציאותית. ויכולה להיות דמיונית וזה הופך אותה לעלילה שבהחלט יכולה להיות לקוחה מהחיים. ולהתרחש בהם חודשים לבקרים. כך במבוא היא כותבת בספר המוקדש להוריה "רומן שיכול להתרחש במציאות, ספר זה שהמסופר בו יוכל להיות במציאות, ספר זה שהמסופר בו יוכל להיות במציאות או שהיתה או שתהיה..." ורד בעלת תואר שלישי במשפטים, משפטנית בוגרת מכללת "שערי משפט". בעלת תואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן בספרות עם ישראל ותעודת הוראה. על עבודת הדוקטוראט שלה קיבלה הצטינות. עוסקת בהוראה ומופיעה כזמרת בכנסים היוקרתיים של איגוד התקשורת והעיתונות, וכן בפני אחמי"ם ונשיאים מהעולם. בספרה היא מביאה סיפור על אישה אלמונית ושמה הוא אלמוגית שפירא, שיצאה מבית הדין לגירושים ועברה לשער לחיים חדשים, הספר שופך אור על נושא מאוד חשוב פרשת גירושין של אישה שהשפלה ושכבודה נרמס על ידי בעלה. בפרק מנגינה מתנפצת היא כותבת "הפעם החלטתי שאעלה במדרגות מדרגה מדרגה ולא במעלית, וזאת על מנת לעכב את פגישתי עם בעלי כמה שיותר, מאז חזרתי מחו"ל עדיין לא פגשתיו. לפתע ירד מולי אופנוען שליח ושאל אותי.
בתמימות 'את הזמרת אלמוגית שפירא? כן, עניתי, ברגע זה השארתי אצל בעלך את סרט ההופעה שלך שהגיע מחו"ל מברודווי, הוא אמר. תודה, עניתי ודילגתי במהירות עד לפתח ביתי. פתחתי במהירות את הדלת ולנגד עיני נגלה סרט ההופעה ב- d.v.d מנופץ על הארץ ורסיסיו פזורים במרחב הסלון, שוב המחזה של רמיסת חיי אל מול עיניי". הספר מציב תמרור אזהרה בפני נשים מצודדות שלא נענות לגחמותיהם של בעלי תפקידים בבית הדין הרבני, הסירוב עשוי להוביל אותן לפסק הדין שהן תקבלנה. בפרק "הבה נגילה" היא מתיחסת לנושא וכותבת "למחרת היום הפסדתי ואיבדתי הכל כולל את ילדיי כי לא נתתי לו לגעת בי פה ושם. הבטתי בעיניו שעה שחרץ את גורלי ומאוד רציתי לקום ממושבי ולומר לו 'בוא תיגע בי עכשיו'. הבטתי על היושבים באולם ועל שני עוזריו משני צידיו וריחמתי על אישתו ומשפחתו בידיעה ברורה שכל אמירה שלי תהפוך לפצצה תקשורתית, והשיחים עדיין ינועו בכביש". ולא זו בלבד אלא שבספר ורד משתפת את הקוראים בעבודת הדוקטוראט המצטיינת שלה. בפרק המדבר בעד עצמו. המבטא את טובת הילד. היא היא מסבירה בין השאר. "מאחר שבית המשפט בישראל אינו אמור להכריע בשאלה של טובת הילד החטוף, ממילא אין כל צורך לעמוד על רצונו של הילד כמרכיב חיוני לעניין טובתו. ואולם, לצידו של העיקרון הרחב כאמור, המחייב החזרתו המיידית של הקטין החטוף למדינה שממנה נחטף, קובעת האמנה, ובעקבותיה החוק, מספר חריגים, שבהם יש לבית המשפט שיקול דעת אם להורות על החזרתו המיידית, או להימנע מכך. אחד החריגים הוא זה שמופיע בסעיף 13 (ב) סייפא וזו לשונו 'הרשות השיפוטית או המנהלית כשאת כמו כן לסרב לדווח על החזרת הילד, אם התברר לה כי הילד מתנגד להחזרתו וכי הוא הגיע לגיל ולרמת בגרות שבהם מן הראוי להביא בחשבון את השקפותיו". בספר העלילה מתרחשת בשני מישורים מקבילים, הצלחה של הגיבורה כזמרת בינלאומית, ופרשת גירושיה מבעלה. דבר שעושה אותו לספר מעניין במיוחד. זהו לדעתי ספר חובה לנשים העומדות בפני גירושין, לאלו החשות עצמן מושפלות על ידי בעלים שבהן מתעללים, וכמו שהשחקים האירו לגיבורת הספר, לאחר שעברה ימים קשים, הם יכולים להאיר לכל אישה שנמצאת במצב של אין חזור.
בתמימות 'את הזמרת אלמוגית שפירא? כן, עניתי, ברגע זה השארתי אצל בעלך את סרט ההופעה שלך שהגיע מחו"ל מברודווי, הוא אמר. תודה, עניתי ודילגתי במהירות עד לפתח ביתי. פתחתי במהירות את הדלת ולנגד עיני נגלה סרט ההופעה ב- d.v.d מנופץ על הארץ ורסיסיו פזורים במרחב הסלון, שוב המחזה של רמיסת חיי אל מול עיניי". הספר מציב תמרור אזהרה בפני נשים מצודדות שלא נענות לגחמותיהם של בעלי תפקידים בבית הדין הרבני, הסירוב עשוי להוביל אותן לפסק הדין שהן תקבלנה. בפרק "הבה נגילה" היא מתיחסת לנושא וכותבת "למחרת היום הפסדתי ואיבדתי הכל כולל את ילדיי כי לא נתתי לו לגעת בי פה ושם. הבטתי בעיניו שעה שחרץ את גורלי ומאוד רציתי לקום ממושבי ולומר לו 'בוא תיגע בי עכשיו'. הבטתי על היושבים באולם ועל שני עוזריו משני צידיו וריחמתי על אישתו ומשפחתו בידיעה ברורה שכל אמירה שלי תהפוך לפצצה תקשורתית, והשיחים עדיין ינועו בכביש". ולא זו בלבד אלא שבספר ורד משתפת את הקוראים בעבודת הדוקטוראט המצטיינת שלה. בפרק המדבר בעד עצמו. המבטא את טובת הילד. היא היא מסבירה בין השאר. "מאחר שבית המשפט בישראל אינו אמור להכריע בשאלה של טובת הילד החטוף, ממילא אין כל צורך לעמוד על רצונו של הילד כמרכיב חיוני לעניין טובתו. ואולם, לצידו של העיקרון הרחב כאמור, המחייב החזרתו המיידית של הקטין החטוף למדינה שממנה נחטף, קובעת האמנה, ובעקבותיה החוק, מספר חריגים, שבהם יש לבית המשפט שיקול דעת אם להורות על החזרתו המיידית, או להימנע מכך. אחד החריגים הוא זה שמופיע בסעיף 13 (ב) סייפא וזו לשונו 'הרשות השיפוטית או המנהלית כשאת כמו כן לסרב לדווח על החזרת הילד, אם התברר לה כי הילד מתנגד להחזרתו וכי הוא הגיע לגיל ולרמת בגרות שבהם מן הראוי להביא בחשבון את השקפותיו". בספר העלילה מתרחשת בשני מישורים מקבילים, הצלחה של הגיבורה כזמרת בינלאומית, ופרשת גירושיה מבעלה. דבר שעושה אותו לספר מעניין במיוחד. זהו לדעתי ספר חובה לנשים העומדות בפני גירושין, לאלו החשות עצמן מושפלות על ידי בעלים שבהן מתעללים, וכמו שהשחקים האירו לגיבורת הספר, לאחר שעברה ימים קשים, הם יכולים להאיר לכל אישה שנמצאת במצב של אין חזור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה