לאחרונה קראתי באחד העיתונים היומיים שכ"ט בנובמבר, היום בו החליט באו"ם
על תוכנית החלוקה, נשכח מלוח השנה שלנו. אמרתי לעצמי שאמנם יש בזה משהו.
אך מזה 14 שנה המועצה הציונית מציינת את היום ההיסטורי הזה בהיכל
העצמאות, ברחוב רוטשילד בתל-אביב, במקום בו הכריז ראש הממשלה הראשון
דויד בן גוריון על הקמת המדינה, מידי שנה הטקס נפתח במצעד של דגלי ישראל
שנישאים בידי תלמידי תיכון, אחר כאלו שחוו את לידתה של המדינה מספרים חוויות מאותם
ימים היסטוריים, מנהלת ההיכל מספרת מידי שנה בשנה על חשיבותו ההיסטורית
של המקום, שני עולים בדר"כ צעיר וצעירה המשרתים או ששרתו בצה"ל מספרים על
הסיבות שהביאו אותם לעלות ארצה. ועל עליתם המצלחת. ומדגישים שאין לנו ארץ אחרת,
וזמר או זמרת שרים משירי ארץ ישראל היפה. ומשמיעים גם קלטת עם קולותיהם
של בן גוריון והרב פישמן מימון בטקס הכרזת המדינה. נוכחתי במספר טקסים של
כ"ט בנובמבר שנערכו בהיכל בשנים האחרונות. וגם השנה הגעתי לשם. בין יתר
הנואמים בו הופיע מר צימרמן הקונסול הפוליטי של שגרירות ארה"ב. שציין בין
השאר שכ"ט בנובמבר הוא שמם של רחובות בערים ברחבי הארץ. וקרא לעורר
מודעות גם היום ליום החשוב הזה. הסכמתי איתו ונזכרתי איך יזמתי משאל רחוב
בין תל-אביבים, שאלתי אותם מה היכל העצמאות אומר להם. ואף אחד מאלו ששאלתי
לא ידע שזהו המקום שבו הכרזה המדינה. ועל אחת כמה וכמה שהם לא ידעו על
כך שבכ"ט בנובמבר, לפני 64 שנה, נתקבלה באו"ם תוכנית החלוקה של ישראל,
בין מדינה עברית למדינה ערבית. החלטה שעוררה חגיגית ספונטנית ברחבי ארץ ישראל.
כשחזרתי הביתה שמחתי להיוכח לדעת שהשנה בירושלים על אף התנגדות
מימין ומשמאל, ההסדתרות הציונית קיימה שחזור מדוייק של החגיגות ששטפו את המדינה
בכ"ט בנובמבר, השחזור התקיים החל מהשעה 13:00 ברחבת ציון ההסתדרות
הציונית שברחוב קינג ג'ורג' 48 בירושלים. וכלל ריקודים, הקלטות של החלטת האו"ם
ושחזור מדוייק בבצוע שחקנים שגלמו דמויות היסטוריות, בן גוריון, גולדה מאיר והרבנים
הראשיים לישראל דאז. ובני נוער שלבשו חולצות שעליהן הטבעו דמויות ראשי הסוכנות
של אז. האירועים הן בתל-אביב והן בירושלים עוררו זיכרונות מהעבר אצל התושבים הותיקים.
והם שמחו כמובן שהתאריך ההיסטורי זכה להיות מציין. וספרו לבני הדור הצעיר על מה
שעבר עליהם בו. כשהתקבצו אז בבית שכניהם ושמעו כיצד מכריזים באו"ם על
מדינת ישראל. ולמעשה קובעים שצריכה להיות מדינה לשני עמים. והיו מבניהם
כאלו שהציעו להפוך את התאריך ההיסטורי ל"יום הציונות" או שלפחות יצויין בבתי ספר
ובמוסדות ממלכתיים בעריכת טקסים ושיחות בכיתות. כמובן שאני בעד.
על תוכנית החלוקה, נשכח מלוח השנה שלנו. אמרתי לעצמי שאמנם יש בזה משהו.
אך מזה 14 שנה המועצה הציונית מציינת את היום ההיסטורי הזה בהיכל
העצמאות, ברחוב רוטשילד בתל-אביב, במקום בו הכריז ראש הממשלה הראשון
דויד בן גוריון על הקמת המדינה, מידי שנה הטקס נפתח במצעד של דגלי ישראל
שנישאים בידי תלמידי תיכון, אחר כאלו שחוו את לידתה של המדינה מספרים חוויות מאותם
ימים היסטוריים, מנהלת ההיכל מספרת מידי שנה בשנה על חשיבותו ההיסטורית
של המקום, שני עולים בדר"כ צעיר וצעירה המשרתים או ששרתו בצה"ל מספרים על
הסיבות שהביאו אותם לעלות ארצה. ועל עליתם המצלחת. ומדגישים שאין לנו ארץ אחרת,
וזמר או זמרת שרים משירי ארץ ישראל היפה. ומשמיעים גם קלטת עם קולותיהם
של בן גוריון והרב פישמן מימון בטקס הכרזת המדינה. נוכחתי במספר טקסים של
כ"ט בנובמבר שנערכו בהיכל בשנים האחרונות. וגם השנה הגעתי לשם. בין יתר
הנואמים בו הופיע מר צימרמן הקונסול הפוליטי של שגרירות ארה"ב. שציין בין
השאר שכ"ט בנובמבר הוא שמם של רחובות בערים ברחבי הארץ. וקרא לעורר
מודעות גם היום ליום החשוב הזה. הסכמתי איתו ונזכרתי איך יזמתי משאל רחוב
בין תל-אביבים, שאלתי אותם מה היכל העצמאות אומר להם. ואף אחד מאלו ששאלתי
לא ידע שזהו המקום שבו הכרזה המדינה. ועל אחת כמה וכמה שהם לא ידעו על
כך שבכ"ט בנובמבר, לפני 64 שנה, נתקבלה באו"ם תוכנית החלוקה של ישראל,
בין מדינה עברית למדינה ערבית. החלטה שעוררה חגיגית ספונטנית ברחבי ארץ ישראל.
כשחזרתי הביתה שמחתי להיוכח לדעת שהשנה בירושלים על אף התנגדות
מימין ומשמאל, ההסדתרות הציונית קיימה שחזור מדוייק של החגיגות ששטפו את המדינה
בכ"ט בנובמבר, השחזור התקיים החל מהשעה 13:00 ברחבת ציון ההסתדרות
הציונית שברחוב קינג ג'ורג' 48 בירושלים. וכלל ריקודים, הקלטות של החלטת האו"ם
ושחזור מדוייק בבצוע שחקנים שגלמו דמויות היסטוריות, בן גוריון, גולדה מאיר והרבנים
הראשיים לישראל דאז. ובני נוער שלבשו חולצות שעליהן הטבעו דמויות ראשי הסוכנות
של אז. האירועים הן בתל-אביב והן בירושלים עוררו זיכרונות מהעבר אצל התושבים הותיקים.
והם שמחו כמובן שהתאריך ההיסטורי זכה להיות מציין. וספרו לבני הדור הצעיר על מה
שעבר עליהם בו. כשהתקבצו אז בבית שכניהם ושמעו כיצד מכריזים באו"ם על
מדינת ישראל. ולמעשה קובעים שצריכה להיות מדינה לשני עמים. והיו מבניהם
כאלו שהציעו להפוך את התאריך ההיסטורי ל"יום הציונות" או שלפחות יצויין בבתי ספר
ובמוסדות ממלכתיים בעריכת טקסים ושיחות בכיתות. כמובן שאני בעד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה