יום ראשון, 4 במרץ 2012

קיימות / רימונה שיף.

     לאחרונה שמעתי את הרצאתו של ערן בן ימיני בנושא "קיימות - כלכלה חברה". 
    סדנא לבניית מנהיגות סביבתית למען קהילה מקיימת. שמאחוריה עומדים מועצת
    הנשים של גבעתיים ברשות סגנית ראש העיר איריס אברהם. היחידה לעבודה 
    קהילתית ברשותה של נועה שטיינמץ. המרכז לחינוך סביבתי. הוא דיבר 
    בין השאר על כך שבארץ מקבלי ההחלטות לא מבינים שככל שמעמיקים את השמוש
       בתחבורה ציבורית פוגעים יותר באנשים, וככל שסוללים יותר כבישים כן נתקעות
       יותר מכוניות בפקקים, הפקקים הם בעיקר בכניסות לערים, ואין יכולת להרחיב
       צוואר הבקבוק כי ישנם בתים, ומה שאפשר לעשות הוא רק להרחיב את הבקבוק. 
       בארץ , כדבריו, משרד התחבורה השקיע המון במחלפים ונכשל. למשל, במחלף
       ליד בית דגן השקיעו 600 מיליון שקלים והמצב היום חזר לקדמותו. כי הפתרון היה יעיל 
       מבחינה תחבורתית. הוא קבע שאנחנו חיים במדינה מאוד צפופה, תושבי ישובי
       הפריפריה זקוקים לרכבים פרטיים כדי להגיע למקומות ברחבי הארץ. מכאן שבפריפריה
       צריכים לסלול כבישים כדי להתפתח. ומכאן שהפריפריה מיצרת נסיעות ברכבים
       פרטיים, והרכבים הפרטיים יוצרים זיהום אוויר. ומכיוון שבארץ הרבה אנשים נוסעים 
       במכוניות פרטיות יש בה המון זיהום אוויר. זאת בעוד שבאירופה ישנן ערים שמבוססות
       על תחבורה ציבורית. אחת מהן היא לונדון שבבריטניה. ניו יורק בארה"ב, היא עיר 
       במודל אירופאי, היא פחות מזוהמת מלוס אנג'לס ואפשר לחיות בה טוב בלי רשיון נהיגה.
       בישראל, הוסיף ואמר, רואים בתחבורה הציבורית בלי שמשות את האוכלוסיות החלשות,
       בעוד שלמעשה 56% ממשקי הבית מחזיקים רכבים פרטיים. במדינת ישראל להחזיק
       רכב פרטי זה מאוד יקר. לפני נתוני משרד התחבורה העלות היו שלושת אלפים שקל לחודש,
       אי לכך המון משפחות ישראליות מונעות מעצמן הנאות כדי להחזיק ברכב פרטי. 
       וזה אבסורדי, לדבריו הפתרון להעלאת מחירי הדלק בישראל היא התחבורה הציבורית. 
       הוא הצביע על כך שאם לפני עשרות שנים ילדי הארץ היו הולכים ברגל לבית הספר
       היסודי. וחוו בדרך חוויות. הרי שהיום גני הילדים הפכו לקומפלקס של גנים ופקקים 
        של מכוניות פרטיות נוצרות לידם כל בוקר, כשההורים מגיעים בהן עם ילדיהם. 
       ועושים תורניות בין ההורים להורדת הילדים מהמכוניות. באמסטרדם שבהולנד 
       הבינו את היתרון שבהליכה ברגל. ואמרו נמנע מהאנשים שמוש במכוניות פרטיות 
       ונאלץ אותם ללכת ברגל, והתוצאה ששם האנשים הרוויחו חוויות והעסקים הרוויחו 
       כלכלית. כי האנשים עוברים ליד החנויות ולא חולפים על פניהן במכוניות פרטיות. 
       כן, אמר, שבמנהטן שבניו-יורק בארה"ב מרחוב 95 ומטה אי אפשר לקבל אישור
       לבניית בנין שישבו מקום חניה. ואת החניונים הרסו שם כדי שהאנשים ילכו ברגל 
       ישתמשו בתחבורה ציבורית. גם שם הבינו שההליכה ברגל מרחיבה את האופקים
       של האנשים ומפחיתה את זיהום האוויר. וכשנשאל מה קורה בנושא הזה בארץ, סיפר
       שבירושלים יש היום תוכנית לסגור את מרכז העיר למכוניות פרטיות, לכשסיים את
       דבריו חשבתי שבכלל בארץ יש לעשות הרבה. כי עם התחבורה הציבורית של האוטובוסים
       יש היום המון בעיות, ולאחרונה התבשרנו גם שמזה עשרות שנים נעשו לגביה הרבה 
       מחדלים שיכולים למלא עשרות דפים. וגם הרכבות לא ממלאות את כל הציפיות. 
       למרות שמספרן גדל, ומדברים היום על סלילת מסילות נוספות, כמו לאילת, למשל. 
       והחדרת רכבת קלה לערים בנוסף לזו הקיימת כבר בירושלים. מעניין, אמרתי לעצמי,
       מי תהיה העיר הישראלית האמיצה הראשונה שתאמץ את המודל האירופאי. ותיארתי
       לעצמי כיצד מטבע הדברים תושבי אותה עיר יתקשו להתמודד עם השינויים.  וכיצד
       לבסוף הם יברכו עליהם, כי השמוש העירוני בתחבורה ציבורית יכול להוות פתרון 
       יעיל לבעיות החניה שמהן סובלות בישראל ערים רבות, אבל לדעתי, כדי לישם
       את המודל האירופאי בישראל יש לדאוג לכך שהתחבורה הציבורית תהיה מועילה 
       אלא גם יעילה.   

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה