כשמדברים איתי על איכות הסביבה מיד מתעורר בי הרצון לשנות דברים
בערים, כתושבת אחת הערים הגדולות במרכז הארץ הייתי רוצה שישרור
בעיר מגורי בפרט ובכלל יותר נקיון. שהמדרכות ברחובות תהיינה יותר
נקיות. לפחות ברמת הסבירות הגבוהה. שתושבים לא ישליכו פסולת מחוץ
לפחי האשפה. ושבעלי הכלבים יאספו עם הנילונים המיוחדים את מה שהכלבים
שלהם עושים. ושבגינות הציבוריות סביב המתקנים של הילדים לא תצטרבנה
ערמות של זבל. ושתהיינה בהן פינה מיוחדת לכלבים. לבל יסתובבו חופשי בין
הילדים הקטנים שבהן משחקים. אני רואה לא אחת שהנקיון בשירותים הצבורים
הוא ממש ביזיון. ולא פעם חסרים שם גם סבונים וניירות טואלט. וישנם שרותים
שהם פשוט מלוכלכים ודוחים. אני נדהמת כל פעם מחדש שעל כך לא חושבים.
בארצות אירופה שבהן בקרתי המצב היה שונה. בכל השרותים הציבוריים ישבו
אנשים שגבו מהנכנסים אליהם כספים, ממש סכומים סמליים. ובכולם שרר נקיון.
ודבר לא היה חסר. לא אחת אני נתקלת בירקנים ששמים את הארגזים בפתח
החנויות שלהם וחוסמים בכך את הגישה אליהם, מה גם שהם מכערים בזאת
את חזית הרחובות שבהם החנויות נמצאים. הייתי רוצה שיהיו בכל הבנינים
מתקנים לאסוף עיתונים. אמנם ישנם בנינים רבים שבהם הם נמצאים אבל
לא בכל בנין. ומנסיוני בכאלו שבהם הם לא נמצאים צריכים הדיירים לשחק
מחבואים עם הפח היחידי שעובר ממקום למקום. ולפעמים נמאס להם והם
זורקים את העיתונים הישנים שלהם לפח הרגיל. הייתי רוצה שבכל שנה כשהפסח
בפתח לא יזרקו אנשים מביתם ערמות של אביזרים ורהיטים שמאסו בהם. אמנם
לא אחת אוספים אותם כאלו שלהם זקוקים. אבל אפשר למסור אותם למשפחות
נזקקות גם בלי ללכלך ולכער את הרחובות. כן, אם רוצים מוצאים לכך דרכים.
חברה אחת סיפרה לי שיום אחד היא נתקלה באדם שזורק רהיטים לרחוב והעירה
לו. והוא הגיב בכזאת אלימות שהיא נאלצה להכנס למכונית שלה ולנסוע מהמקום.
חבל שישנם ביננו אנשים כאלו. מעבר לכל זאת צריך לדעתי לדאוג לרהוט הרחובות.
שתהיינה בהם תאורה דקנרטיבית, שלוט ברור ומאיר עיניים, בחניות, במבנים הציבוריים
ובכלל. חזות הרחובות הוא נושא שמאוד חשוב לי. ובהחלט טעון שפור. כי לצערי
הרב לא רק בעיר מגורי אלא גם בערים אחרות הרחובות הופכים ליותר ויותר מלוכלכים.
ממה שנוכחתי לדעת בככרות הערים שותלים פרחים עונתיים, ומחליפים אותם מידי
עונה, הייתי רוצה שבמקומם ישתלו פרחים שנתיים, שאותם כמובן לא יצטרכו
להחליף כל פעם באחרים. ועוד הייתי רוצה שיהיו יותר פחי אשפה ברחובות,
ושיסתובבו בהם יותר פקחים, ושתהיה יותר עקיפה. נוכחתי לדעת שהפקחים
מסתובבים בעיקר ברחובות המרכזיים, ולא נותנים את דעתם על מה שקורה
ברחובות, ואכן, בהם התושבים חוגגים, והשמירה על איכות הסביבה לא באה
בהם מהשטח. להיפך. הנה דוגמא. העיריה אומרת שצריך להוציא מהבנינים
גזם פעם בשבוע. ביום מסויים שבו באים ואוספים אותו, וברחובות הציבוריים התושבים
עושים מה שהם רוצים ומוציאים את הגזם שלהם בכל ימות השבוע. ולא ביום
מסויים באופן קבוע. וכך הם חוסמים את המדרכות המיועדות להליכה של הולכי רגל
ומכערים את הרחוב. והפקחים שלשם לא נכנסים מאפשרים להם לעבור עברה.
וכשמתקשרים לעיריה ומתלוננים מקבל התלונה שמעבר לכך רואה בהגשת התלונה
מטרד. ועד שמטפלים בתלונה שהגשה. חולף זמן שבו עוברים עבריני איכות הסביבה
עברות נוספות. חברה סיפרה לי לאחרונה שברחוב שבו היא מתגוררת מושבתות
שליש מכוניות, וכשהיא התקשרה לעיריה אמרו לה שצריכים לחכות לפחות שלושה
חודשים כדי להיווכח שאיש לא מזיז אותן. ועד אז הן תופסות מקום חניה ומכערות את
הרחוב. הייתי רוצה שיהיו יותר ספסלים ברחובות הערים. גם ברחובות הצדדיים.
ושתהיה גישה לנכים בכל הבנינים הציבורים, ואם אין בבנין ישן אז שיעשו בו שפוצים
וידאגו בו לנגישות. יש לי חלום לראות יותר שטחים פתוחים בערים השונות עם
צמחי בר. אני מתרפקת בנוסטלגיה על הימים שבהם הנדל"ן דהיינו, הקמת מגדלים
למגורים ולמשרדים לא העסיקה בעיקר את ראשי העיר. אלא גם החזות שלהן. ועוד
הייתי רוצה שיחלקו קומפוסטים לכל הבנינים, וילמדו את הדיירים איך למחזר פסולת
ביתית אורגנית. ידוע לי שהיום ישנה חברה שמספקת קומפוסטים רק לבנינים שמתגוררת
בהן שתים עשרה משפחות. לדעתי צריך להפוך את זה לנחלת הכלל, הייתי רוצה
לראות יותר מתקנים למחזור בקבוקים ברחובות, ושהמתקנים למחזור קרטונים
שנועדו לבעלי חנויות לא יהיו כאלו מכוערים. ברור לי שבנושא איכות הסביבה בערים
יש הרבה דברים שהם טעוני שפור. צריך רק לרצות ולעשות.
בערים, כתושבת אחת הערים הגדולות במרכז הארץ הייתי רוצה שישרור
בעיר מגורי בפרט ובכלל יותר נקיון. שהמדרכות ברחובות תהיינה יותר
נקיות. לפחות ברמת הסבירות הגבוהה. שתושבים לא ישליכו פסולת מחוץ
לפחי האשפה. ושבעלי הכלבים יאספו עם הנילונים המיוחדים את מה שהכלבים
שלהם עושים. ושבגינות הציבוריות סביב המתקנים של הילדים לא תצטרבנה
ערמות של זבל. ושתהיינה בהן פינה מיוחדת לכלבים. לבל יסתובבו חופשי בין
הילדים הקטנים שבהן משחקים. אני רואה לא אחת שהנקיון בשירותים הצבורים
הוא ממש ביזיון. ולא פעם חסרים שם גם סבונים וניירות טואלט. וישנם שרותים
שהם פשוט מלוכלכים ודוחים. אני נדהמת כל פעם מחדש שעל כך לא חושבים.
בארצות אירופה שבהן בקרתי המצב היה שונה. בכל השרותים הציבוריים ישבו
אנשים שגבו מהנכנסים אליהם כספים, ממש סכומים סמליים. ובכולם שרר נקיון.
ודבר לא היה חסר. לא אחת אני נתקלת בירקנים ששמים את הארגזים בפתח
החנויות שלהם וחוסמים בכך את הגישה אליהם, מה גם שהם מכערים בזאת
את חזית הרחובות שבהם החנויות נמצאים. הייתי רוצה שיהיו בכל הבנינים
מתקנים לאסוף עיתונים. אמנם ישנם בנינים רבים שבהם הם נמצאים אבל
לא בכל בנין. ומנסיוני בכאלו שבהם הם לא נמצאים צריכים הדיירים לשחק
מחבואים עם הפח היחידי שעובר ממקום למקום. ולפעמים נמאס להם והם
זורקים את העיתונים הישנים שלהם לפח הרגיל. הייתי רוצה שבכל שנה כשהפסח
בפתח לא יזרקו אנשים מביתם ערמות של אביזרים ורהיטים שמאסו בהם. אמנם
לא אחת אוספים אותם כאלו שלהם זקוקים. אבל אפשר למסור אותם למשפחות
נזקקות גם בלי ללכלך ולכער את הרחובות. כן, אם רוצים מוצאים לכך דרכים.
חברה אחת סיפרה לי שיום אחד היא נתקלה באדם שזורק רהיטים לרחוב והעירה
לו. והוא הגיב בכזאת אלימות שהיא נאלצה להכנס למכונית שלה ולנסוע מהמקום.
חבל שישנם ביננו אנשים כאלו. מעבר לכל זאת צריך לדעתי לדאוג לרהוט הרחובות.
שתהיינה בהם תאורה דקנרטיבית, שלוט ברור ומאיר עיניים, בחניות, במבנים הציבוריים
ובכלל. חזות הרחובות הוא נושא שמאוד חשוב לי. ובהחלט טעון שפור. כי לצערי
הרב לא רק בעיר מגורי אלא גם בערים אחרות הרחובות הופכים ליותר ויותר מלוכלכים.
ממה שנוכחתי לדעת בככרות הערים שותלים פרחים עונתיים, ומחליפים אותם מידי
עונה, הייתי רוצה שבמקומם ישתלו פרחים שנתיים, שאותם כמובן לא יצטרכו
להחליף כל פעם באחרים. ועוד הייתי רוצה שיהיו יותר פחי אשפה ברחובות,
ושיסתובבו בהם יותר פקחים, ושתהיה יותר עקיפה. נוכחתי לדעת שהפקחים
מסתובבים בעיקר ברחובות המרכזיים, ולא נותנים את דעתם על מה שקורה
ברחובות, ואכן, בהם התושבים חוגגים, והשמירה על איכות הסביבה לא באה
בהם מהשטח. להיפך. הנה דוגמא. העיריה אומרת שצריך להוציא מהבנינים
גזם פעם בשבוע. ביום מסויים שבו באים ואוספים אותו, וברחובות הציבוריים התושבים
עושים מה שהם רוצים ומוציאים את הגזם שלהם בכל ימות השבוע. ולא ביום
מסויים באופן קבוע. וכך הם חוסמים את המדרכות המיועדות להליכה של הולכי רגל
ומכערים את הרחוב. והפקחים שלשם לא נכנסים מאפשרים להם לעבור עברה.
וכשמתקשרים לעיריה ומתלוננים מקבל התלונה שמעבר לכך רואה בהגשת התלונה
מטרד. ועד שמטפלים בתלונה שהגשה. חולף זמן שבו עוברים עבריני איכות הסביבה
עברות נוספות. חברה סיפרה לי לאחרונה שברחוב שבו היא מתגוררת מושבתות
שליש מכוניות, וכשהיא התקשרה לעיריה אמרו לה שצריכים לחכות לפחות שלושה
חודשים כדי להיווכח שאיש לא מזיז אותן. ועד אז הן תופסות מקום חניה ומכערות את
הרחוב. הייתי רוצה שיהיו יותר ספסלים ברחובות הערים. גם ברחובות הצדדיים.
ושתהיה גישה לנכים בכל הבנינים הציבורים, ואם אין בבנין ישן אז שיעשו בו שפוצים
וידאגו בו לנגישות. יש לי חלום לראות יותר שטחים פתוחים בערים השונות עם
צמחי בר. אני מתרפקת בנוסטלגיה על הימים שבהם הנדל"ן דהיינו, הקמת מגדלים
למגורים ולמשרדים לא העסיקה בעיקר את ראשי העיר. אלא גם החזות שלהן. ועוד
הייתי רוצה שיחלקו קומפוסטים לכל הבנינים, וילמדו את הדיירים איך למחזר פסולת
ביתית אורגנית. ידוע לי שהיום ישנה חברה שמספקת קומפוסטים רק לבנינים שמתגוררת
בהן שתים עשרה משפחות. לדעתי צריך להפוך את זה לנחלת הכלל, הייתי רוצה
לראות יותר מתקנים למחזור בקבוקים ברחובות, ושהמתקנים למחזור קרטונים
שנועדו לבעלי חנויות לא יהיו כאלו מכוערים. ברור לי שבנושא איכות הסביבה בערים
יש הרבה דברים שהם טעוני שפור. צריך רק לרצות ולעשות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה