רק לפני מספר עשורים התנגן לרדיו שיר שנקרא "דינה ברזילי", שיר שדיבר על חיילים שמתעסקים
בתיקי שורות. ומסתכלים בשקיקה על תיקה של חיילת בשם "דינה ברזילי", בשיר נחשפו הנתונים האישיים
שלה, בהם כאלו שהתעסקו במראה הפיסי שלה. "היקף החזה הוא תשעים ושליש... צבע עיניים כחול, צבע
שיער ערמוני. הגובה מאה ושישים מטר, משקל חמישים ושמונה קילוגרם". באותן שנים התנגנו להם ברדיו
גם שירים כמו "האם אמרו לך פעם". או "למה את מתכוונת כשאת אומרת לא". שגם בהם אפשר למצוא
כרמיזות סקסיסטיות. והקצינים בצבא באותן שנים הרשו לעצמם לשלוח בחופשיות ידיים לעבר חיילות.
ולהן היה אסור להתלונן. גם אני הייתי בשנות השישים קורבן לקצין שכזה. במסגרת שירותי הצבאי
נסעתי איתו במכונית לבסיס אי שם בארץ. לפתע הוא סטה מהדרך והחל לשלוח ידיים ולגפף אותי. הבנתי
שאני בצרה. באותם ימים היה לי חבר עורך דין. ואיימתי עליו שאפנה אליו ואתלונן בפניו על מה שהוא עושה לי.
אותו קצין כנראה פחד מזה שיכול להיות לו עסק עם עורך דין, והפסיק. למותר לציין שנסענו ליעד שלנו
כאילו דבר לא קרה ביננו. וחזרנו משם לבסיס בלי לאמר מילה על מה שקרה. שמחתי שאותו קצין קיבל רגליים
קרות. וכמובן שלא יכולתי להתלונן, כי באותה תקופה הכל התנהל לטובת הגברים. ואני מתארת לעצמי שהמצב
לא היה שונה עם בוסים במשרדים ופקידות חינניות. הגברים גם תלו במשרדיהם או בחדריהם
תמונות של נשים ערומות וסקסיות. ופנטזו עליהן. ואיש לא העז לאמר להם שאלו תמונות תואבה. לאחרונה
בסדרה המצליחה ילדי ראש הממשלה, ענתה בתו של ראש הממשלה לעיתונאית ששואלת אותה "מתי גבר נראה לך סקסי?" במשפט "כשהוא לובש מדי צה"ל". אני לא מתפלאה על כך. כי מאז ומתמיד חיילים שדרו סקס, והיו בצבא
בנות שעשו הכל כדי לפתות אותם להתחיל איתם. והם הסכימו ברצון להענות לחיילות שבקשו לשמש אוביקט
ליצירים הגבריים. היום גברים בכלל, קצינים בצבא ובוסים בפרט לא יכולים להרשות לעצמם לשלוח ידיים על
נשים. כי הם חוששים שהן תתלוננה במשטרה על הטרדה מינית. היום גם נשיקה מצד גבר לאישה יכולה
להחשב להטרדה מינית. ראה פרשת חיים רמון. עם זאת ישנם גם היום גברים שלא יכולים להשתלט על היצרים
שלהם, ולא אחת נחשפות בתקשורת פרשיות של הטרדות מיניות מצד נושאי תפקידים ציבוריים, ונבחרי ציבור.
ביניהן כמובן פרשת הנשיא לשעבר משה קצב. גברים היום חייבים לכבוש את יצריהם כשהם יוצאים למסע
של כבוש נשים. ולהשתמש בדרכים אחרות יותר עדינות, היום יותר מבעבר הנשים המרגישות שנפלו קורבן
להטרדה מינית יכולות לפנות בתלונה נגד הגברים המטרידנים. למשטרה, או למרכזים שהקמו למענן. במבט
לאחור אני חושבת שהמצב כיום הוא יותר טוב מאשר היה בעבר. הנשים מרגישות את עצמן יותר בטוחות
במחציתם של גברים, ועם זאת המצב הזה מאפשר לנשים שמרגישות את עצמן פגועות, בגלל שפוטרו מהעבודה
או מסיבות אחרות להעליל על גברים עלילות שווא, וכבר היו מקרים שהסתיימו במאסרם של אותם גברים.
שהתבררו מאוחר יותר במאסרי שווא. הגברים של היום צריכים להיות יותר זהירים, הם צריכים לחשוב פעמיים
לפני כשהם מחלקים מחמאות לנשים או רוצים לנשק אישה שאותה הם מעריכים ומוקירים. ולהמנע מלשלוח
על גופה ידיים. היום גבר שרוצה להכיר אישה ולגרום לה לתת בו אמון צריך להשקיע מחשבה. ולעשות את זה
בשלבים ובעדינות. כמו כן עליו להמנע משתית אלכוהול. כי זה מביא להתנהגות לא רצויה כמו למשל, להציק ולהטריד
אישה ולשלוח ידיים על אבריה המוצנעים. ובמקרים קיצוניים לאונס. ראה הפרשה עם מאבטח הרמטכ"ל.
היום בעידן הטלוויזיה והמחשבים חשופים לסקס כבר בגיל צעיר בעוד שבעבר ההורים לא דברו על הנושא
עם הילדים. אני שמעתי לראשונה מחברה איך מביאים ילדים לעולם. הבנות של היום הן יותר משוחררות
ומשדרות לא אחת בלבושן החושפני מיניות. והבנים משתדלים לעמוד בפיתוי אך לא תמיד הם מצליחים. כמובן,
שכשישנה הבנה והסכמה הבנות לא מתלוננות על תגובתם. ואם לא היא בהחלט יכולה להתפרש כהטרדה מינית.
יש לנו נוער מצויין אך לא פעם הוא חסר עניין. ועורך מסיבות רווית באלכוהול. או הולך לשתות במועדונים.
והתוצאות כמו שכבר הזכרתי הן לעיתים קרובות קשות. וזה נושא שדורש פתרון הן במסגרת המשפחתית
והן במסגרת הבית ספרית. היום בכירי ציבור ומפורסמים אחרים כבר לא יכולים להתפאר במסעות
הכבושים שלהם. אני מרוצה שהתהפכו היוצרות. כי אנו הנשים בשום פנים ואופן לא צריכות להיות קורבנות
של גברים חרמנים.
בתיקי שורות. ומסתכלים בשקיקה על תיקה של חיילת בשם "דינה ברזילי", בשיר נחשפו הנתונים האישיים
שלה, בהם כאלו שהתעסקו במראה הפיסי שלה. "היקף החזה הוא תשעים ושליש... צבע עיניים כחול, צבע
שיער ערמוני. הגובה מאה ושישים מטר, משקל חמישים ושמונה קילוגרם". באותן שנים התנגנו להם ברדיו
גם שירים כמו "האם אמרו לך פעם". או "למה את מתכוונת כשאת אומרת לא". שגם בהם אפשר למצוא
כרמיזות סקסיסטיות. והקצינים בצבא באותן שנים הרשו לעצמם לשלוח בחופשיות ידיים לעבר חיילות.
ולהן היה אסור להתלונן. גם אני הייתי בשנות השישים קורבן לקצין שכזה. במסגרת שירותי הצבאי
נסעתי איתו במכונית לבסיס אי שם בארץ. לפתע הוא סטה מהדרך והחל לשלוח ידיים ולגפף אותי. הבנתי
שאני בצרה. באותם ימים היה לי חבר עורך דין. ואיימתי עליו שאפנה אליו ואתלונן בפניו על מה שהוא עושה לי.
אותו קצין כנראה פחד מזה שיכול להיות לו עסק עם עורך דין, והפסיק. למותר לציין שנסענו ליעד שלנו
כאילו דבר לא קרה ביננו. וחזרנו משם לבסיס בלי לאמר מילה על מה שקרה. שמחתי שאותו קצין קיבל רגליים
קרות. וכמובן שלא יכולתי להתלונן, כי באותה תקופה הכל התנהל לטובת הגברים. ואני מתארת לעצמי שהמצב
לא היה שונה עם בוסים במשרדים ופקידות חינניות. הגברים גם תלו במשרדיהם או בחדריהם
תמונות של נשים ערומות וסקסיות. ופנטזו עליהן. ואיש לא העז לאמר להם שאלו תמונות תואבה. לאחרונה
בסדרה המצליחה ילדי ראש הממשלה, ענתה בתו של ראש הממשלה לעיתונאית ששואלת אותה "מתי גבר נראה לך סקסי?" במשפט "כשהוא לובש מדי צה"ל". אני לא מתפלאה על כך. כי מאז ומתמיד חיילים שדרו סקס, והיו בצבא
בנות שעשו הכל כדי לפתות אותם להתחיל איתם. והם הסכימו ברצון להענות לחיילות שבקשו לשמש אוביקט
ליצירים הגבריים. היום גברים בכלל, קצינים בצבא ובוסים בפרט לא יכולים להרשות לעצמם לשלוח ידיים על
נשים. כי הם חוששים שהן תתלוננה במשטרה על הטרדה מינית. היום גם נשיקה מצד גבר לאישה יכולה
להחשב להטרדה מינית. ראה פרשת חיים רמון. עם זאת ישנם גם היום גברים שלא יכולים להשתלט על היצרים
שלהם, ולא אחת נחשפות בתקשורת פרשיות של הטרדות מיניות מצד נושאי תפקידים ציבוריים, ונבחרי ציבור.
ביניהן כמובן פרשת הנשיא לשעבר משה קצב. גברים היום חייבים לכבוש את יצריהם כשהם יוצאים למסע
של כבוש נשים. ולהשתמש בדרכים אחרות יותר עדינות, היום יותר מבעבר הנשים המרגישות שנפלו קורבן
להטרדה מינית יכולות לפנות בתלונה נגד הגברים המטרידנים. למשטרה, או למרכזים שהקמו למענן. במבט
לאחור אני חושבת שהמצב כיום הוא יותר טוב מאשר היה בעבר. הנשים מרגישות את עצמן יותר בטוחות
במחציתם של גברים, ועם זאת המצב הזה מאפשר לנשים שמרגישות את עצמן פגועות, בגלל שפוטרו מהעבודה
או מסיבות אחרות להעליל על גברים עלילות שווא, וכבר היו מקרים שהסתיימו במאסרם של אותם גברים.
שהתבררו מאוחר יותר במאסרי שווא. הגברים של היום צריכים להיות יותר זהירים, הם צריכים לחשוב פעמיים
לפני כשהם מחלקים מחמאות לנשים או רוצים לנשק אישה שאותה הם מעריכים ומוקירים. ולהמנע מלשלוח
על גופה ידיים. היום גבר שרוצה להכיר אישה ולגרום לה לתת בו אמון צריך להשקיע מחשבה. ולעשות את זה
בשלבים ובעדינות. כמו כן עליו להמנע משתית אלכוהול. כי זה מביא להתנהגות לא רצויה כמו למשל, להציק ולהטריד
אישה ולשלוח ידיים על אבריה המוצנעים. ובמקרים קיצוניים לאונס. ראה הפרשה עם מאבטח הרמטכ"ל.
היום בעידן הטלוויזיה והמחשבים חשופים לסקס כבר בגיל צעיר בעוד שבעבר ההורים לא דברו על הנושא
עם הילדים. אני שמעתי לראשונה מחברה איך מביאים ילדים לעולם. הבנות של היום הן יותר משוחררות
ומשדרות לא אחת בלבושן החושפני מיניות. והבנים משתדלים לעמוד בפיתוי אך לא תמיד הם מצליחים. כמובן,
שכשישנה הבנה והסכמה הבנות לא מתלוננות על תגובתם. ואם לא היא בהחלט יכולה להתפרש כהטרדה מינית.
יש לנו נוער מצויין אך לא פעם הוא חסר עניין. ועורך מסיבות רווית באלכוהול. או הולך לשתות במועדונים.
והתוצאות כמו שכבר הזכרתי הן לעיתים קרובות קשות. וזה נושא שדורש פתרון הן במסגרת המשפחתית
והן במסגרת הבית ספרית. היום בכירי ציבור ומפורסמים אחרים כבר לא יכולים להתפאר במסעות
הכבושים שלהם. אני מרוצה שהתהפכו היוצרות. כי אנו הנשים בשום פנים ואופן לא צריכות להיות קורבנות
של גברים חרמנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה