אהבה בשירים / רימונה שיף.

תמונת מצב.

ארבע כתלים
שלחן, דפים ועט. 
עולמי החריש מחייך
לבתים החפוזים
שבנית לי במילים.

בוקר קר. 

ריח יסמין עוטף את גופי. 
פעימות מואצות פועמות בליבי. 
נשמתי חופזת, צוהלת. 
במחלפות שערי בדולח גבישים. 
את עצם 
בהמתנה לגשם. 
ואגש אליך הלום
שבויה בחלום. 

אתה ואני.

אתה חייכת אלי ללא מילים.
אני חייכתי אליך מצפת בשירים
של ערגה ואהבה. 
אתה קראת אותי ללא אותיות. 
אני הגשתי לך חרוזים 
מסודרים מבראשית ועד אחרית. 
שם בכרך המעשן
לכדת אותי ברשת.
ואני ברגע מהפנט 
שחררתי זיכרון ישן.
ומבעד למסך הדמעות 
חיכיתי לבאות. 

בכותרות. 

ראיתי ראתי
נשיקות חיבוקים
בין שני הצדדים
כאילו אין עבר
ויש רק מחר. 
שמע שמעתי
שהקסם שלהם
גורם להלם. 
והם מתעלמים
מכל הסובבים
כאילו העולם 
שייך רק להם. 
ולא חשוב להם גם 
אם יכתבו עליהם 
בעיתונים.
בכותרות משניות
או בכותרות ראשיות. 
העיקר שמצידם 
לאהבה יש תשובה.