לאחרונה התבשרתי שיותר ויותר מוסדות אקדמאים פותחים פקולטות המבוססות על לימודים ממוחשבים. מחשבים כיתתיים מחליפים את השולחנות והלוחות המסורתיים. הרצאות מקוונות משודרות לאלפי סטודנטים, ומחשבים אישיים מחליפים את שולחנות העבודה בבתים. ואת המחברות. וכן, גם את הספריות הציבוריות, המרצים בכיתות מוקפים מצלמות, שעות קבלה נערכות בסקייפ, והפורומים שבינם לבין הסטודנטים הם וירטואלים, "זוהי הקדמה" אומרים לי חברים, אבל אני לא שלמה עם מה שקורה . אני סבורה שהטכנולוגיה המתקדמת היא לא תחליף למורה שמלמד בכיתה, כי כשהשעורים מקוונים המורה או המרצה הופכים למשניים. ובכלל, לברירת מחדל. מניסיוני כשהמורה לא מהווה איזושהי דמות מרוחקת אפשר להתרשם מהמידע שהוא מעביר. יוצר אתו קשר בינאישי. להתווכח אתו על הנושאים הנלמדים. ולהציג לו שאלות. הנוגעות לחומר המעבר. ולקבוע על המקום אם הן מספקות. מבחינתי יותר מעניין לנהל עם המורה דיונים ופורומים חיים מאשר לנהל אתו דיונים ופורומים וירטואלים. הקשר האישי עם המורה לדעתי מפרה יותר מאשר זה שבין התלמיד עם המחשב. על כן, במוסדות האקדמאים בפרט ובבתי הספר בכלל לקשר האישי בין המורה לתלמידים אין תחליף. מי שלומד רק לימודים מקוונים לא יבין את זאת. ובהקשר זה אני שואלת את עצמי האם מורה שעומד בכיתה מקוונת מקבל את אותה הכשרה כמו מורה שעומד בכיתה רגילה. שהרי , עם מחשבה מעמיקה אני מגיעה למסקנה שהכיתה הממוחשבת מחלישה את המיומניות של המרצה או המורה. אותן קבל בהכשרה המקצועית שעבר. נכון, שהשימוש במדיה הממוחשבת במוסדות האקדמאים יכול להוות פתרון לסטודנטים שנדבר מהם להגיע ללימודים הפרונטלים. ומאפשר לסטודנטים ללמוד בזמנם הפנוי, כמו למשל, באוניברסיטה הפתוחה. ויכול לפתור את בעית הצפיפות בכיתות הרגילות. אבל אני רואה בלימוד הפרונטלי חוויה. חוויה שלא עוברת על הסטודנטים שלומדים בלימוד פסיבי. והחוויה יכולה לדעתי, בהחלט לתרום לקליטת המידע. בניגוד למידע שמקבלים כשלומדים לבד. מנסיוני כשלומדים בכיתה עם חברים מפנימים את החומר יותר טוב. מאשר כשלומדים לימודים אישיים. היינו, יושבים בבית מול המחשב ומתעסקים עם החומר הנלמד. ועוד מצאתי כשיושבים בכיתה רגילה עם חברים לספסל הלימודים אפשר להחליף אתם מידע ולקבל מהם הצעות ורעיונות להשגת מידע נוסף. וכן גם עם המורים והמרצים. אני מסכימה עם אלו הגורסים שישנו אחוז קטן שלאנשים שמסוגלים ללמוד לבד. כי כשלומדים לבד בבית כל מיני דברים יכולים להסיט אותך מהלמידה. כמו צלצול טלפון, דפיקה על הדלת , בני משפחה שמדברים ביניהם בקול רם. או שקוראים לך, ועוד ועוד. וצריך יכולת ריכוז גבוהה ואמביציה גבוהה.
כדי להתעלם מכל מה שקורה. סביבך. ולהתמקד בלימודים. רוב האנשים לדעתי זקוקים למורה מתווך ולחברים בכיתה, ומכאן ניראה לי שהכיתה המקוונת היא פחות יעילה מהכיתה הרגילה. יש הטוענים שבאמצעות הלמידה באינטרנט אנשים יכולים להתגבר על חרדות ופחדים שיש להם מהלימודים. אבל אני אומרת שסטודנט ותלמיד שלומד בכיתה עם מרצה שמדבר אליו, ועם חברים לספסל הלימודים, יכול לקבל מהם חיזוקים. ומילים שנאמרות חודרות לדעתי יותר טוב ללבבות ולשכל הישר. מאשר מילים ממוחשבות. מה עוד שעם מרצה שמלמד חברים לכיתה יכול הסטודנט או התלמיד להביע את עצמו. ולקבל פידבקים. ולא לו האמרים שהלמידה המקוונת יכולה לפתור את בעייתם של אלו שיש להן כתב לא קריא. אומר שבהחלט יכול להיות שהם בודקים. אבל בשטח הלמידה המקוונת לא מתאימה לכולם. והוא גם לא מהווה לתפיסתי תחליף לספריה הציבורית. כמי שהיתה סטודנטית באוניברסיטה בתקופה אחרת אציין כאן שאין חוויה יותר גדולה ללומדים מאשר ללכת לספריה. לבחור ספרים, לעיין בהם ולסכם מהם את מה שהמרצים או המורים דורשים. היציאה מהבית לרכישת מידע בספריה יוצרת מנסיוני מוטיבציה וגורמת לאדרנלין לעלות. לדלות מידע מהמחשב הוא לטעמי מכנית גרידא. לאחרונה דברתי עם מורה שמלמד ספרות באחד התיכוניים הגדולים בתל אביב. הוא סיפר לי שהוא בוחר ללמד את תלמידיו יצירות ספרותיות שאין עליהן מידע באינטרנט, כדי לגרום להם לחשוב בעצמם על מה שהם קוראים, ולהגיע בעצמם למסקנות ותובנות. שמחתי לגלות שישנם בקרבנו עדיין מורים שמעוררים את התלמידים שלהם לחשיבה עצמית, ולא שולחים אותם לדלות מהמוכן מידע באינטרנט. ואמרתי לעצמי שאלו הם מורים לחיים. אמנם ספרו לי שיותר ויותר מוסדות אקדמאים פותחים פקולטות המבוססות על לימודים ממוחשבים. אבל אני מתארת לעצמי שבעתיד הלא רחוק גם בבתי הספר היסודיים והתיכוניים תהיינה כאלו כיתות כאן אציין עוד שלדעתי כשהמורה או המרצה מקבל את ההורים או את התלמידים פנים אל פנים. בשעות הקבלה. יש לו יתרון על פני שעות הקבלה שבסקייפ נערכות. בקבלה הבינאישית יכולים ההורים או התלמידים להציג לו שאלות ולקבל תשובות, לתת לו הסברים על כל מיני דברים שלהם בלימודים קורים. ולהתרשם מאיך שהוא מקבל אותם. בסקייפ כל ההתרחשות וכל ההתרשמות היא מכנית. ויכולה להשאיר את התלמיד או הסטודנט עם הרבה סימני שאלה בלתי פתורים. בכל אופן, אנשי החינוך שהולכים עם הקדמה צריכים לדעתי לחשוב טוב טוב, על היתרונות והחסרונות שלה. ולהסיק לגביה מסקנות לטובת המרצים, המורים, הסטודנטים והתלמידים.
כדי להתעלם מכל מה שקורה. סביבך. ולהתמקד בלימודים. רוב האנשים לדעתי זקוקים למורה מתווך ולחברים בכיתה, ומכאן ניראה לי שהכיתה המקוונת היא פחות יעילה מהכיתה הרגילה. יש הטוענים שבאמצעות הלמידה באינטרנט אנשים יכולים להתגבר על חרדות ופחדים שיש להם מהלימודים. אבל אני אומרת שסטודנט ותלמיד שלומד בכיתה עם מרצה שמדבר אליו, ועם חברים לספסל הלימודים, יכול לקבל מהם חיזוקים. ומילים שנאמרות חודרות לדעתי יותר טוב ללבבות ולשכל הישר. מאשר מילים ממוחשבות. מה עוד שעם מרצה שמלמד חברים לכיתה יכול הסטודנט או התלמיד להביע את עצמו. ולקבל פידבקים. ולא לו האמרים שהלמידה המקוונת יכולה לפתור את בעייתם של אלו שיש להן כתב לא קריא. אומר שבהחלט יכול להיות שהם בודקים. אבל בשטח הלמידה המקוונת לא מתאימה לכולם. והוא גם לא מהווה לתפיסתי תחליף לספריה הציבורית. כמי שהיתה סטודנטית באוניברסיטה בתקופה אחרת אציין כאן שאין חוויה יותר גדולה ללומדים מאשר ללכת לספריה. לבחור ספרים, לעיין בהם ולסכם מהם את מה שהמרצים או המורים דורשים. היציאה מהבית לרכישת מידע בספריה יוצרת מנסיוני מוטיבציה וגורמת לאדרנלין לעלות. לדלות מידע מהמחשב הוא לטעמי מכנית גרידא. לאחרונה דברתי עם מורה שמלמד ספרות באחד התיכוניים הגדולים בתל אביב. הוא סיפר לי שהוא בוחר ללמד את תלמידיו יצירות ספרותיות שאין עליהן מידע באינטרנט, כדי לגרום להם לחשוב בעצמם על מה שהם קוראים, ולהגיע בעצמם למסקנות ותובנות. שמחתי לגלות שישנם בקרבנו עדיין מורים שמעוררים את התלמידים שלהם לחשיבה עצמית, ולא שולחים אותם לדלות מהמוכן מידע באינטרנט. ואמרתי לעצמי שאלו הם מורים לחיים. אמנם ספרו לי שיותר ויותר מוסדות אקדמאים פותחים פקולטות המבוססות על לימודים ממוחשבים. אבל אני מתארת לעצמי שבעתיד הלא רחוק גם בבתי הספר היסודיים והתיכוניים תהיינה כאלו כיתות כאן אציין עוד שלדעתי כשהמורה או המרצה מקבל את ההורים או את התלמידים פנים אל פנים. בשעות הקבלה. יש לו יתרון על פני שעות הקבלה שבסקייפ נערכות. בקבלה הבינאישית יכולים ההורים או התלמידים להציג לו שאלות ולקבל תשובות, לתת לו הסברים על כל מיני דברים שלהם בלימודים קורים. ולהתרשם מאיך שהוא מקבל אותם. בסקייפ כל ההתרחשות וכל ההתרשמות היא מכנית. ויכולה להשאיר את התלמיד או הסטודנט עם הרבה סימני שאלה בלתי פתורים. בכל אופן, אנשי החינוך שהולכים עם הקדמה צריכים לדעתי לחשוב טוב טוב, על היתרונות והחסרונות שלה. ולהסיק לגביה מסקנות לטובת המרצים, המורים, הסטודנטים והתלמידים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה