להלן הנאום שנשאתי בפתיחת התערוכה "קומיקס דוט קום". של בני נימרוד שיף. שנפתחה ב-1,5,2014. בספרית בית אלון בגבעתיים. "אני מודה לכם שהגעתם לתערוכה של נימרוד. להתרשם, לעודד ולפרגן, תודה מיוחדת לדבורה בוצ'מן האוצרת שדאגה להעמדה של התערוכה ולא פסחה על הפרטים הקטנים. ליהודית רייף מנהלת הספריה על האכסניה התרבותית והאיכותית. ללבנה אלמליח חברתי על המאפים המתוקים שאפתה. לאפרת בן יצחק דוברת "כל יכול" על הנאום שיצא מהלב, ועל העידוד והתמיכה. ולמיכל יערי שהיא לא רק פסנתרנית אלא גם המורה לרידמיקה של נימרוד בגן הילדים. והפכה עם השנים לחברה טובה.
נימרוד הוא בננו הבכור, הוא נולד לנו לאחר חמש שנות ציפיה לילדים, והביא לביתנו אור, השנים היו השנים שלאחר מלחמת יום כיפורים, ואכן, קראתי לו על שם שני חברים שלי לספסל הלימודים בגמנסיה הרצליה. נמרוד גאון וירון מרדיקס. ולכן, הוא נימרוד עם יוד. נימרוד גילה כישורים אמנותיים כבר מגיל צעיר. בילדותו בגבעתיים צייר ציורים של דמויות דימיוניות. בעוד שכל הילדים ציירו בתים ועצים, הוא צייר ציורים שלא היו מובנים לרבים, אבל אני כשוחרת אמנות החלטתי לפתוח דלת בפניו לעולם הצבעים, ושלחתי אותו ללמוד ציור, אני זוכרת שלמורה הראשונה שלו קראו דפנה, והיא אמרה לי שהוא מגלה כישרון מבטיח ועוד יצליח. אחריה היו לו עוד חוגים ועוד מורים. וכולם הבחינו בכישוריו האמנותיים. מאוחר יותר נימרוד גילה את עולם הקומיקס. הקומיקסים לא היו מקובלים אז בארץ. אבל הוא מצא חנות לעיתונים שמכרה גם קומיקסים ברחוב דיזינגוף החנות של כצמן בעלה של הזמרת צילה דגן ז"ל. הוא נהג לרכוש שם קומיקסים ובנה לעצמו אוסף. כשנסעתי לחו"ל נהגתי לשאול את הבנים מה הם רוצים שאביא להם. ונימרוד ענה לי תמיד "אמא תביאי לי קומיקס", וכך נוספו לאוסף שלו חוברות קומיקס בשפות שונות, גרמנית, אנגלית, צרפתית ואחרות. לימים הקומיקס חדר יותר לארץ. ונימרוד החל לרכוש לעצמו ספרים וחוברות בחנויות אחרות, ובימי ההולדת שלו העשרתי אותו גם אני בספרים שבתולדות הקומיקס עוסקים. כשנימרוד ניגש בתיכון לבחינת הבגרות ספרתי לו שכתבתי בזמנו עבודה, שזיכתה אותי בפתור משתי בחינות, והוא החליט לכתוב עבודה על תולדות הקומיקס, שבזכותה השיג מאוחר יותר גם הוא פתור משתי בחינות בגרות, לימים שמעתי מיהונדב בעלי שגם הוא כתב בזמנו עבודה וגם הוא קיבל בזכותה פתור משתי בחינות בגרות, ושמחתי על כך שמבחינה זאת נימרוד המשיך את המסורת. כבר מגיל צעיר נימרוד הציג בתערוכות. התערוכה הראשונה שלו היתה תערוכה קבוצתית של האמן פרדי פדיאן. ואחריה באו תערוכות נוספות. בהמשך נימרוד התמסר לציורי דמויות של קומיקס וגם יצר את דמות הברווז "נינג'ה דאק" שהוא לדעתי בהחלט דמות יחודית. ובהיותו חייל הציג את תערוכת היחיד הראשונה שלו במופת ברמת-גן.
נימרוד גדל על ברכי הספרות. בילדותו בגבעתיים היינו מנויים בחברה שספקה כל חודש לביתנו ספרים חדשים. ולספק שהגיע אלינו והביא לו ספרי ילדים הוא קרא "דוד הספרים", כנכד לסב שהוא מראשוני "מעריב", וכבן לאם שהיא עיתונאית הוא ספג בבית את תרבות הכתיבה. וכיום הוא לומד אנימציה וכתיבה בקמרה אובסקורה ואני מתארת לעצמי שהוא מתעתד ביום מן הימים לשלב את שני התחומים היצירתיים".
נימרוד הוא בננו הבכור, הוא נולד לנו לאחר חמש שנות ציפיה לילדים, והביא לביתנו אור, השנים היו השנים שלאחר מלחמת יום כיפורים, ואכן, קראתי לו על שם שני חברים שלי לספסל הלימודים בגמנסיה הרצליה. נמרוד גאון וירון מרדיקס. ולכן, הוא נימרוד עם יוד. נימרוד גילה כישורים אמנותיים כבר מגיל צעיר. בילדותו בגבעתיים צייר ציורים של דמויות דימיוניות. בעוד שכל הילדים ציירו בתים ועצים, הוא צייר ציורים שלא היו מובנים לרבים, אבל אני כשוחרת אמנות החלטתי לפתוח דלת בפניו לעולם הצבעים, ושלחתי אותו ללמוד ציור, אני זוכרת שלמורה הראשונה שלו קראו דפנה, והיא אמרה לי שהוא מגלה כישרון מבטיח ועוד יצליח. אחריה היו לו עוד חוגים ועוד מורים. וכולם הבחינו בכישוריו האמנותיים. מאוחר יותר נימרוד גילה את עולם הקומיקס. הקומיקסים לא היו מקובלים אז בארץ. אבל הוא מצא חנות לעיתונים שמכרה גם קומיקסים ברחוב דיזינגוף החנות של כצמן בעלה של הזמרת צילה דגן ז"ל. הוא נהג לרכוש שם קומיקסים ובנה לעצמו אוסף. כשנסעתי לחו"ל נהגתי לשאול את הבנים מה הם רוצים שאביא להם. ונימרוד ענה לי תמיד "אמא תביאי לי קומיקס", וכך נוספו לאוסף שלו חוברות קומיקס בשפות שונות, גרמנית, אנגלית, צרפתית ואחרות. לימים הקומיקס חדר יותר לארץ. ונימרוד החל לרכוש לעצמו ספרים וחוברות בחנויות אחרות, ובימי ההולדת שלו העשרתי אותו גם אני בספרים שבתולדות הקומיקס עוסקים. כשנימרוד ניגש בתיכון לבחינת הבגרות ספרתי לו שכתבתי בזמנו עבודה, שזיכתה אותי בפתור משתי בחינות, והוא החליט לכתוב עבודה על תולדות הקומיקס, שבזכותה השיג מאוחר יותר גם הוא פתור משתי בחינות בגרות, לימים שמעתי מיהונדב בעלי שגם הוא כתב בזמנו עבודה וגם הוא קיבל בזכותה פתור משתי בחינות בגרות, ושמחתי על כך שמבחינה זאת נימרוד המשיך את המסורת. כבר מגיל צעיר נימרוד הציג בתערוכות. התערוכה הראשונה שלו היתה תערוכה קבוצתית של האמן פרדי פדיאן. ואחריה באו תערוכות נוספות. בהמשך נימרוד התמסר לציורי דמויות של קומיקס וגם יצר את דמות הברווז "נינג'ה דאק" שהוא לדעתי בהחלט דמות יחודית. ובהיותו חייל הציג את תערוכת היחיד הראשונה שלו במופת ברמת-גן.
נימרוד גדל על ברכי הספרות. בילדותו בגבעתיים היינו מנויים בחברה שספקה כל חודש לביתנו ספרים חדשים. ולספק שהגיע אלינו והביא לו ספרי ילדים הוא קרא "דוד הספרים", כנכד לסב שהוא מראשוני "מעריב", וכבן לאם שהיא עיתונאית הוא ספג בבית את תרבות הכתיבה. וכיום הוא לומד אנימציה וכתיבה בקמרה אובסקורה ואני מתארת לעצמי שהוא מתעתד ביום מן הימים לשלב את שני התחומים היצירתיים".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה