מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק של שר התקשורת גלעד ארדן ושר האוצר יאיר לפיד, שבמסגרתו תסגר רשות השידור ב-31 במארס 2015. ותבוטל אגרת הטלוויזיה. בסך 350 שקלים, ותוקם רשות שידור חדשה שעליה לא תוטל תשלום אגרה. ערוץ 2 לא דורש תשלום מהצופים, וגם ערוץ 10 שמחפש משקיע לא דורש תשלום מהצופים, עד היום לא היה קיים בתקשורת האלקטרונית משחק הוגן. כי היתה רשות שידור ממלכתית שגבתה תשלום עבור השידורים שלה. ורשויות שידור מסחריות שלא גבו תשלום, הסבירו את זה שהן מתקיימות מהפרסומות והרשות הממלכתית לא. בעוד שנוכחתי לדעת שלתוכניות שלה היו לא פעם חסויות, אבל עם החוק החדש שמבטל את תשלום האגרה המשחק בין רשויות השידור השונות יהיה משחק הוגן. היום אין משחק הוגן. בכל הקשור לעיתונות הכתובה, "ידיעות אחרונות", "הארץ", ו"מעריב סופשבוע" ו"מעריב השבוע" שנחשבים לעיתונים הגדולים נמכרים בתשלום לקוראים. או באמצעות מינויים. וכך גם שבעונים וירחונים רבים. בעוד ש"ישראל היום" ו"פוסט" הם חינמונים. עיתונים שמחולקים בחינם לתושבים. לישראל היום ישנם גם מינויים שמשלמים תשלום חודשי סמלי ומקבלים אותו מידי יום לביתם. בנוסף יוצאים לאור מזה שנים המקומונים שמחולקים בחינם לבתי התושבים בערים. ובאינטרנט אפשר למצוא עיתונים וירטואליים שאפשר להיכנס אליהם ולקרוא אותם בחינם. והנה בחודשים האחרונים מדברים על הצעתו של ח"כ איתן כבל לחוקק חוק שיאסור על "ישראל היום" להיות מחולק בחינם. לתפיסתי לסגור עיתון מסוים בגלל תחרות עם עיתון אחר זה לא משחק הוגן. עד ש"ישראל היום" הפך לעיתון מצליח מאוד. "ידיעות אחרונות" היה מונופול. והיום לפי כתבות שמתפרסמות הוא נלחם בזכותו של "ישראל היום" לצאת לאור כחינמון. כי הוא רואה בו מתחרה. וזה בעוד שישראל היום יכול להוביל למהפכה. ולגרום לעיתונים שנמכרים היום בתשלום לחינמונים . ולהביא לידי כך שבשטח העיתונות הכתובה הישראלית יהיה משחק הוגן. ואפילו אם זה לא יקרה לדעתי עצם קיומן של עיתון שהוא מונופול בשוק גורם לכך שבעיתונות הישראלית לא יהיה משחק הוגן. אמנם קיומם של עיתונים שנמכרים בתשלום לצד חינמונים, מקומונים, ועיתונות וירטואלים מהוים
משחק לא הוגן בעיתונות הישראלית. אבל מביאים לדעתי שתהיה תחרות בריאה. החינמונים יכולים לקרב אנשים שידם אינם משגת לרכוש בתשלום עיתונים או לעשות מינוי לעיתונות הכתובה. ולגרום להם להיות צרכני מידע. והעיתונים שבתשלום נמכרים יכולים לעשות הכל כדי להיות מעניינים ולגרום לאנשים שידם משגת לרכוש אותם או לעשות להם מינוי. מי שאומר שהחוק המוצע מטרתו לשמור על העיתונות הכתובה בישראל, אומר למעשה שמטרתו לשמור על העיתונים שבתשלום נמכרים. ובעולם הישראלי של מקומונים שמחולקים בחינם לתושבים. ושל עיתונים וירטואלים באינטרנט אין לדעתי מקום לסגור חינמון רק בגלל שהוא מתחרה בעיתון שנמכר בתשלום. כאן אוסיף ואציין שבעבר נסגרו חינמונים ומקומונים שיצאו לאור, בגלל ניהול לקוי ולא בגלל שהם התחרו בעיתונים אחרים. סגירתו של עיתון לדעתי בגלל תחרות עם עיתון אחר הוא פגיעה בחופש הביטוי, בדיקטטורה הדיקטטורים השליטים מכתיבים מגבוהה אלו עיתונים יצאו לאור ואלו יסגרו. ואלו כתבות יתפרסמו ואלו יגנזו. ומדינת ישראל ששואפת להיות דמוקרטיה אמיתית לא יכולה להרשות לעצמה לסגור חינמון בגלל שהוא מתחרה בעיתון אחר ותיק יותר. אני רואה בחוק שנוצר כתוצאה מחיסול חשבונות חוק של סתימת פיות.
שהוא ממש לא ביטוי לחופש אמיתי. בהרצאות שונות ששמעתי נאמר שהעיתונות הממוחשבת פוגעת בעיתונות המודפסת. ולא ראיתי שבעלי אינטרסים כלשהם נלחמים בהם. אלא שכל אלו שבעיתונות הכתובה עוסקים רואים אותם כעבודה קיימת. וכך גם את קיומם של המקומונים. ואני שואלת את עצמי למה לא קמים בעיתונות בעלי אינטרסים ונלחמים בחינמון כדוגמת פוסט. אלא דווקא ב"ישראל היום". זוהי מלחמה לא הוגנת. והיא כל כך שקופה עד כדי שאלו שעיתונים קוראים יכולים להבחין שמאחוריו מסתתרים כוונות מסוימות. החוק המוצע כפי שאני צופה יכול ליצור תקדים לחיסולי חשבונות נוספים בעיתונות הישראלית, וחיסולי חשבונות בעיתונות מהווים לא רק פגיעה בחופש הביטוי אלא גם פגיעה בדמוקרטיה. אם החוק יאשר מדינת ישראל תאבד את השליטה שלה על שמירת הגחלת של הדמוקרטיה. שמחתי להיווכח לדעת שלאחרונה מועצת העיתונות החליטה להתנגד לכל חקיקה שפוגעת בחופש העיתונות, בהחלטתה קראה המועצה לחפש דרכים ואמצעים לפתרון המשבר, ולמציאת עתיד טוב יותר לעיתונות החופשית, ואמנם אני לא מכירה שום מדינה דמוקרטית שנאסר בה להוציא לאור חינמונים. ושמחוקקת חוקים שאוסרים להוציא לאור עיתונים המחולקים בחינם לתושבים. ולמה שמדינת ישראל השואפת להיות דמוקרטית תעשה את זאת.
משחק לא הוגן בעיתונות הישראלית. אבל מביאים לדעתי שתהיה תחרות בריאה. החינמונים יכולים לקרב אנשים שידם אינם משגת לרכוש בתשלום עיתונים או לעשות מינוי לעיתונות הכתובה. ולגרום להם להיות צרכני מידע. והעיתונים שבתשלום נמכרים יכולים לעשות הכל כדי להיות מעניינים ולגרום לאנשים שידם משגת לרכוש אותם או לעשות להם מינוי. מי שאומר שהחוק המוצע מטרתו לשמור על העיתונות הכתובה בישראל, אומר למעשה שמטרתו לשמור על העיתונים שבתשלום נמכרים. ובעולם הישראלי של מקומונים שמחולקים בחינם לתושבים. ושל עיתונים וירטואלים באינטרנט אין לדעתי מקום לסגור חינמון רק בגלל שהוא מתחרה בעיתון שנמכר בתשלום. כאן אוסיף ואציין שבעבר נסגרו חינמונים ומקומונים שיצאו לאור, בגלל ניהול לקוי ולא בגלל שהם התחרו בעיתונים אחרים. סגירתו של עיתון לדעתי בגלל תחרות עם עיתון אחר הוא פגיעה בחופש הביטוי, בדיקטטורה הדיקטטורים השליטים מכתיבים מגבוהה אלו עיתונים יצאו לאור ואלו יסגרו. ואלו כתבות יתפרסמו ואלו יגנזו. ומדינת ישראל ששואפת להיות דמוקרטיה אמיתית לא יכולה להרשות לעצמה לסגור חינמון בגלל שהוא מתחרה בעיתון אחר ותיק יותר. אני רואה בחוק שנוצר כתוצאה מחיסול חשבונות חוק של סתימת פיות.
שהוא ממש לא ביטוי לחופש אמיתי. בהרצאות שונות ששמעתי נאמר שהעיתונות הממוחשבת פוגעת בעיתונות המודפסת. ולא ראיתי שבעלי אינטרסים כלשהם נלחמים בהם. אלא שכל אלו שבעיתונות הכתובה עוסקים רואים אותם כעבודה קיימת. וכך גם את קיומם של המקומונים. ואני שואלת את עצמי למה לא קמים בעיתונות בעלי אינטרסים ונלחמים בחינמון כדוגמת פוסט. אלא דווקא ב"ישראל היום". זוהי מלחמה לא הוגנת. והיא כל כך שקופה עד כדי שאלו שעיתונים קוראים יכולים להבחין שמאחוריו מסתתרים כוונות מסוימות. החוק המוצע כפי שאני צופה יכול ליצור תקדים לחיסולי חשבונות נוספים בעיתונות הישראלית, וחיסולי חשבונות בעיתונות מהווים לא רק פגיעה בחופש הביטוי אלא גם פגיעה בדמוקרטיה. אם החוק יאשר מדינת ישראל תאבד את השליטה שלה על שמירת הגחלת של הדמוקרטיה. שמחתי להיווכח לדעת שלאחרונה מועצת העיתונות החליטה להתנגד לכל חקיקה שפוגעת בחופש העיתונות, בהחלטתה קראה המועצה לחפש דרכים ואמצעים לפתרון המשבר, ולמציאת עתיד טוב יותר לעיתונות החופשית, ואמנם אני לא מכירה שום מדינה דמוקרטית שנאסר בה להוציא לאור חינמונים. ושמחוקקת חוקים שאוסרים להוציא לאור עיתונים המחולקים בחינם לתושבים. ולמה שמדינת ישראל השואפת להיות דמוקרטית תעשה את זאת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה