לאחרונה קראתי על דר' חיים פרי, יליד תל אביב ותושב זיכרון יעקב, שבמשך שלושה עשורים הקים תנועת נוער "בני עקיבא" בשדרות. את כפר הנוער "ימין אורד", הקים את עמותת "דרך הכפר" ואף הקים את כפר הנוער "אגהוזו ושלום" ברואנדה. הקים גרעיני נח"ל של נוער עולה, מרכז היגוי לעולי אתיופיה במערכת החינוך, ומכינה קדם צבאית בחצור הגלילית. וגיבש תפיסה חינוכית המתמקדת בזיהוי צרכיהם הרגשיים של מתבגרים ובמתן מענה המנתב אותם להיות כוח בונה. אין ספק שהוא שינה באמצעות היוזמות החינוכיות שלו את חייהם של בני נוער רבים. וכאלו שיכלו להדרדר ולהפוך לפושעים הפכו הודות לו, לאזרחים מועילים. חניכיו מעידים עליו שהוא ראה את הילד במובן השלם שלו, ולא היה עסוק רק בקידומו להישגים בלימודים. גם לי היה מנהל כזה בעל מעוף בבית הספר היסודי בתל אביב. הוא אמר שאין תלמיד שאינו מוכשר. וכל מה שיש לעשות הוא לאתר את הכישרון שלו ולטפח אותו. ואכן, בזכותו התקדמו הרבה תלמידים בחיים. היתה לי חברה טובה שלא הצליחה כל כך בלימודים אבל היתה ספורטאית מחוננת. והוא החליט שיש לטפח אותה בתחום הזה. הוא תמך וקידם אותה, והתוצאה לא אחרה לבוא. היא הגיעה בהמשך דרכה להישגים מכובדים. ואפילו עשתה היסטוריה בתחום הספורט הישראלי. תלמיד אחר שלמד בבית הספר גילה כשרונות מוסיקאליים. בלימודים היו לו ציונים נמוכים. אבל המנהל החליט לטפח אותו ולקדם אותו, הוא אפשר לו להופיע בכנסים הבית ספריים. ולהפגין ברבים את כישוריו המוסיקאליים. על טלוויזיה לא חשבנו באותם ימים. ותוכניות לגילוי כישרונות חדשים כמו "כוכב נולד" לא היו קיימים. אבל העדוד והפרגון שאותו תלמיד קיבל מהמנהל עשו את שלהם. והיום הוא נחשב לאחד הזמרים המובילים והיוצרים הגדולים של ישראל. אני חושבת שאיש חינוך שמאמין בתלמידים שלו, אפילו אם הם חלשים בלימודים, הוא מחנך לחיים. כי הוא מהווה עבורם דמות משפיעה. ומהווה להם מדריך. ואדם שמכבר ומעריך אותם. צודקים אלו האומרים שאהבה גדולה מניבה תוצאות. לשמחתי דר' חיים פרי הוא לא היחידי בארץ שתרם הרבה לבני נוער במצוקה, העניק להם ערכים ועשה למען הצלחתם בחיים. הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן. רפול. יזם את פרוייקט נערי רפול. ותא"ל במילואים רן רונן (פקר) מבכירי טייסי חיל האוויר יזם את המיזם החינוכי "צהלה". שהוא מיזם ארצי לחונכות וקידום בני נוער לאזרחות טובה ומעורבות חברתית. הוא סיפר לי שהרעיון צץ אצלו לאחר שסיים את תפקידו בשליחות משרד החוץ, כקונסול כללי של ישראל בלוס אנג'לס. חזר לארץ ובמקביל לעסקיו הפרטיים, התפנה ליוזמה חדשה. הנהגת נערים מתיכון עירוני ז ביפו, מכתה ט ועד גיוסם לצה"ל. כיום, לב ליבו של הפרויקט הם המתנדבים שרובם קציני צה"ל במיל בחלקם קצינים בכירים הפועלים במסירות ללא כל תמורה, על חשבון זמנם הפרטי, עשרות קבוצות פועלות בבתי ספר רבים ברחבי הארץ, המחנך מדריכים מלווים בני נוער עד גיוסם לצה"ל. במפגשים שלהם איתם הם עוסקים בנושאים ערכיים כמו חברות, אהבת הזולת, זכותנו על הארץ הזאת, חשיבות השירות בצה"ל, וכן עורכים איתם סיורים לאתרי מורשת קרב והיסטוריה. פעילות המתנדבים בשטח נתמכת על ידי קבוצת היגוי שגבשו המתכנסת תקופתית אחת לשנה. מתקיים "יום צהלה", שבו מתכנסות כל קבוצות צהלה מכל רחבי הארץ. לפעילות העשרה וגיבוש. במרבית המקרים מביאה פעילות צהלה, כפי שדווח לי, לשינוי משמעותי בהתנהגות החניכים, ולשפור ברמת הלימודים שלהם. במסגרת פרויקט צהלה נסעו משלחות של בני נוער לפולין. בחוברת המספרת על מסע המשלחות בין השנים 2008 - 2002 מציין שאול קרמר, מנכ"ל הפרויקט שלמסע יש מוסף ערך עבור החניכים. החניכים מגיעים למשלחת מקבוצות שונות, מאזורים שונים ומתרבויות שונות והמסע מהווה עבורם כור היתוך וסגירת פערים, ביחד תוך כדי ההכנות והמסע עצמו הם הופכים להיות קבוצה מלוכדת, שמאוד גאה. רבים הגשימו את חלומם וזכו לחויה אשר שינתה את נקודת המבט שלהם על העולם, אני סבורה שטוב שישנם בקרבנו אנשים עם מעוף. כמו דר' חיים פרי ותא"ל במילואים רן רונן (פקר), שחשו רצון לתרום למדינה על ידי יוזמות חינוכיות, אבל אני בטוחה שהם לא היחידים שהציבו לעצמם את היעד הזה, אני מצדיעה לכל אלו שבזכותם הגיעו בני נוער רבים לממוש עצמי וזכו לחיים טובים. ומקווה שעוד יקומו אצלנו אנשים שיעשו בשטח מעשים חינוכיים לטובת הדור הצעיר. ולא ידברו רק גבוהה גבוהה בסיסמאות. סדר היום החינוכי מבחינתי חשוב לא פחות מסדר היום הבטחוני, וטובה שעה אחת קודם ליצירת תוכניות חינוכיות ערכיות חשובות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה