לאחרונה קבלתי ספר חדש "ילדי תימן הנעדרים - התעלומה" שכתב דר' משה נחום, שגריר במחנה השלום הבינתחומי ונשיא הפדרציה העולמית ליהדות תימן. בהקדמה לספרו מגלה המחבר שמי ששכנעו אותו לעשות מחקר מעמיק בנושא הם חברי האקדמיה הארצית והבינלאומית, ובראשם היור' פרופ' נח הלפרין ועו"ד אסף שמר מנכ"ל המכון לחקר התקשורת והעיתונות בישראל. ואכן הספר משחזר וחושף את עליית התימנים לארץ. מקדמא דנן, חושף את האמת על חטיפת הילדים, ומתיחס לפרשת הרב עוזי משולם. מספר גם על העלמתן של נשים, ספרי קודש, וכתבי יד עתיקים יקרי ערך. הרכוש קרי: זהב, כסף, תכשיטים ודברי רקמה. וקובע שהעוול שנעשה לעולי תימן, נובע מרצונם העז של המנהיגים לבנות את המדינה.
ולסיכום: מציע לממשלת ישראל לפצות את כל בני העדות המזרחיות, על כל הסבל שעבר עליהם לאורך השנים. בספר מספר דוגמאות מהחטיפות : "מרים סעיד אישה צעירה ובעלה, הגיע תורם לעלות לישראל עם בתם בת ה-10 חודשים. האחות ביקשה מגברת סעיד שתתן לה את הילדה עד שהיא תעלה למטוס, הילדה עברה לידי האחות שנסעה באותה טיסה עם האמא. את אמה ישבו בחלק האחורי. האחות ישבה בקדמת המטוס. חלפו מספר שעות, מרים שמעה את ביתה צורחת מפני שהיתה רעבה, מרים בקשה מהאחות לאפשר להניק את בתה, האחות סירבה לתת לאם להניק את הילדה, העולים התקוממו, והדיילים ישבו אותם בכוח. כל פעם שניסתה האם להגיע לילדה, הדיילים הושיבו את האם והאב בכוח. החזה כאב למרים מאוד. ''בכיתי מכאבים מרוב החלב, והאחות סירבה לאפשר לי להניק את הילדה. לאחר שמונה שעות טיסה הגענו ללוד האחות ירדה ראשונה, רדפתי אחריה, אך המשטרה חסמה אותי". הוא מספר גם שהיו לו מקרים רבים שמצא ילדים נעדרים כאלה, והם לא רצו לפגוע במשפחה המאמצת. ומביא בין השאר, מקרה שקרה במושב אליכין, של משפחת כוכבי. "למשפחת כוכבי נולדו שני ילדים תאומים יפים בן ובת. האח השלישי היה סוהר. הסוהר הוביל אסיר לבית המשפט בהרצליה. לפניו עמדה עו"ד יפיפיה. שדמתה מאוד לאחיה התאום, שמתגורר במושב. האח התאום היה נשוי ואב לשני ילדים. הסוהר ניגש אליה ואמר לה בעדינות את אחותי. העו"ד נדהמה, לא נכון השיבה, 'אם כך תבואי איתי למושב אליכין. ואחיך התאום שנמצא במושב. ישמחו הוא ואמי מאוד לפגוש אותך כמוני. ולא, אני אחשוף את הסיפור בתקשורת'. נקבעה פגישה בינהם והיא באה למושב לפגוש את אחיה התאום ואמה במושב. לאחר המפגש עם אחיה התאום והמשפחה, החליטה שהיא איננה רוצה להכיר במשפחה כמשפחתה". לכל אלו הסקרנים לדעת מה עלה בגורל ספרי הקודש והתכשיטים יקרי הערך שנגזלו מעולי תימן מספר המחבר על גילויים. "כולם יצאו לנמל יפו בשעות הבוקר. בעשר בבוקר עמדנו על הגבעה שמעל הנמל, לפתע פרצה אש מארבע פינות המחסן, ועלתה השמימה מתוך המחסן הגדול שבו אחסנו את הרכוש. הרכוש התימני עולה באש צעקו סוורי הנמל. זעקה גדולה פרצה מפי התימנים הנגזלים למראה ספרי הקודש שלהם עולים באש". "מחיר ספרים אלה, לא יסולא בפז. הקונגרס היהודי העולמי שילם כמאה מיליון דולר. על ספרים שהיו בידי השלטונות בפולין לפני מספר שנים, ובמספר מדינות באירופה. הגויים עשו חלק מספרי הקודש היהודים טפטים בדירות בתיהם. קבלת הפנים בשדה התעופה בן גוריון ל-100 ספרים, שרכש אותם הקונגרס היהודי העולמי, לא ימושו מזיכרוני...
הרב מאיר קורח ראה בחנות ספרים בשכונת ארנה בירושלים. ספרים עתיקים. בשנת 1970. הרב מאיר נכנס לחנות הספרים בשכונת ארנה, ושאל את בעל החנות 'מה מחירם של שני הספרים בחלון הראווה בחנות?' בעל החנות אמר לרב מאיר 'זה לא בשבילך, זה לאנשים עשירים' מאיר אמר לסוחר, 'אנחנו עשירים' לאחר שהרב קורח עיין בשני הספרים, ראה ששם אביו רשום על שני הספרים" המחבר דר' מושה נחום דואג לקרנות מחקר ומלגות לסטודנטים שידם אינה מושגת להגיע אל ההשכלה הנכספת. ונחשב ללוחם ללא חשש על עקרונותיו למען המשפחות שאבדה תקוותם למצוא את ילדיהם. מחקרו על תעלומת ילדי תימן הנעדרים המובא בספר מהווה גולת כותרת של מסמך נדיר, ומגולל את אשר ניסו ומנסים להסתיר עד היום הזה.
ולסיכום: מציע לממשלת ישראל לפצות את כל בני העדות המזרחיות, על כל הסבל שעבר עליהם לאורך השנים. בספר מספר דוגמאות מהחטיפות : "מרים סעיד אישה צעירה ובעלה, הגיע תורם לעלות לישראל עם בתם בת ה-10 חודשים. האחות ביקשה מגברת סעיד שתתן לה את הילדה עד שהיא תעלה למטוס, הילדה עברה לידי האחות שנסעה באותה טיסה עם האמא. את אמה ישבו בחלק האחורי. האחות ישבה בקדמת המטוס. חלפו מספר שעות, מרים שמעה את ביתה צורחת מפני שהיתה רעבה, מרים בקשה מהאחות לאפשר להניק את בתה, האחות סירבה לתת לאם להניק את הילדה, העולים התקוממו, והדיילים ישבו אותם בכוח. כל פעם שניסתה האם להגיע לילדה, הדיילים הושיבו את האם והאב בכוח. החזה כאב למרים מאוד. ''בכיתי מכאבים מרוב החלב, והאחות סירבה לאפשר לי להניק את הילדה. לאחר שמונה שעות טיסה הגענו ללוד האחות ירדה ראשונה, רדפתי אחריה, אך המשטרה חסמה אותי". הוא מספר גם שהיו לו מקרים רבים שמצא ילדים נעדרים כאלה, והם לא רצו לפגוע במשפחה המאמצת. ומביא בין השאר, מקרה שקרה במושב אליכין, של משפחת כוכבי. "למשפחת כוכבי נולדו שני ילדים תאומים יפים בן ובת. האח השלישי היה סוהר. הסוהר הוביל אסיר לבית המשפט בהרצליה. לפניו עמדה עו"ד יפיפיה. שדמתה מאוד לאחיה התאום, שמתגורר במושב. האח התאום היה נשוי ואב לשני ילדים. הסוהר ניגש אליה ואמר לה בעדינות את אחותי. העו"ד נדהמה, לא נכון השיבה, 'אם כך תבואי איתי למושב אליכין. ואחיך התאום שנמצא במושב. ישמחו הוא ואמי מאוד לפגוש אותך כמוני. ולא, אני אחשוף את הסיפור בתקשורת'. נקבעה פגישה בינהם והיא באה למושב לפגוש את אחיה התאום ואמה במושב. לאחר המפגש עם אחיה התאום והמשפחה, החליטה שהיא איננה רוצה להכיר במשפחה כמשפחתה". לכל אלו הסקרנים לדעת מה עלה בגורל ספרי הקודש והתכשיטים יקרי הערך שנגזלו מעולי תימן מספר המחבר על גילויים. "כולם יצאו לנמל יפו בשעות הבוקר. בעשר בבוקר עמדנו על הגבעה שמעל הנמל, לפתע פרצה אש מארבע פינות המחסן, ועלתה השמימה מתוך המחסן הגדול שבו אחסנו את הרכוש. הרכוש התימני עולה באש צעקו סוורי הנמל. זעקה גדולה פרצה מפי התימנים הנגזלים למראה ספרי הקודש שלהם עולים באש". "מחיר ספרים אלה, לא יסולא בפז. הקונגרס היהודי העולמי שילם כמאה מיליון דולר. על ספרים שהיו בידי השלטונות בפולין לפני מספר שנים, ובמספר מדינות באירופה. הגויים עשו חלק מספרי הקודש היהודים טפטים בדירות בתיהם. קבלת הפנים בשדה התעופה בן גוריון ל-100 ספרים, שרכש אותם הקונגרס היהודי העולמי, לא ימושו מזיכרוני...
הרב מאיר קורח ראה בחנות ספרים בשכונת ארנה בירושלים. ספרים עתיקים. בשנת 1970. הרב מאיר נכנס לחנות הספרים בשכונת ארנה, ושאל את בעל החנות 'מה מחירם של שני הספרים בחלון הראווה בחנות?' בעל החנות אמר לרב מאיר 'זה לא בשבילך, זה לאנשים עשירים' מאיר אמר לסוחר, 'אנחנו עשירים' לאחר שהרב קורח עיין בשני הספרים, ראה ששם אביו רשום על שני הספרים" המחבר דר' מושה נחום דואג לקרנות מחקר ומלגות לסטודנטים שידם אינה מושגת להגיע אל ההשכלה הנכספת. ונחשב ללוחם ללא חשש על עקרונותיו למען המשפחות שאבדה תקוותם למצוא את ילדיהם. מחקרו על תעלומת ילדי תימן הנעדרים המובא בספר מהווה גולת כותרת של מסמך נדיר, ומגולל את אשר ניסו ומנסים להסתיר עד היום הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה