יום רביעי, 18 במרץ 2015

הלכודים ברשת / רימונה שיף.

מאז שהמחשבים, הסמרטפונים והטבלטים חדרו לחיים ביחוד של הצעירים. חל תהליך ההולך ומתמשך של אובדן הפרטיות. מעבר להתמכרות למסך, והקשרים עם חברים וירטואלים מהארץ ומהעולם, הם מכניסים פרטים על עצמם לרשת.  וצילומים של עצמם, בצד צילומים מכל מיני מקומות שבהם הם מבקרים, כל אחד יכול היום להפוך לצלם, וכל אחד יכול לעקוב אחרי כל אחד באמצעות הרשת. ולחוות איתו כל מיני חויות שעבר מהרגע שהיה צעיר ועד שהפך למבוגר, נערות בעלות אופי חלש נופלות לא פעם קורבנות לסוטים שמשכנעים אותן להכניס לרשת תמונות שלהן בערום. נערים חלשים שהפכו בחברה ללעג ולקלס הופכים לא פעם להיות לכאלו גם ברשת, וכך יודע כל העולם איך נראות אותן נערות בעלות האופי החלש ערומות. וכיצד לועגים רשעי הלב לנערים החלשים. דברים אלו גורמים הן לנערות והן לנערים לכאב. ובמקרים הקיצונים מביאים אותם לידי התאבדות. שהרי הם לכודים ברשת חסרי אונים. ואולם ללכודים קורים גם מקרים הפוכים. כמו למשל, בארה"ב חבר של נער עם גשר על שיניו החליט שהוא מכוער והכניס את תמונתו לרשת. אך במקום שהגולשים ילעגו לו, כפי שחשב הם דווקא החמיאו לו. וקבעו שהגשר מתאים למראה פניו. רבים החלו לזהות אותו ברחוב, וכתוצאה מכך הפך להיות מפורסם. ואף זכה לקבל הזמנות לאירועים. המחשבים, הסמרטפונים והטבלטים יכולים להפוך אנשים אלמונים לסלבריטאים.  באחרונה העלו לרשת תקריות עם אנשים שמיצגים את ישראל המכוערת. זה החל בנשים שהתקיפו בצעקות ובקללות דייל במהלך טיסה של ישראייר לורנה. בגלל שלא הסכים למכור להן שוקולד. נמשך במקרה של שני האחים שהתבקשו במלון באילת שלא להתנות את רכבם בחניה של נכים, וכשסרבו פקיד הקבלה סגר להם את החדר. וזכה לקבל מהם קיטונות של צעקות וקללות. ולאחר שהזעיק את המשטרה הם הורחקו מאילת. את המקרה הבא צילם בן שאמא שלו הוכתה באלימות על ידי בן זוגה עורך הדין. בזכות הנייד שהיה ברשותו הוא צילם את התקרית בזמן אמת. והצופים שראו במו עיניהם את המכות שהיא מקבלת הזדעזעו. לצערי הרב החברה שלנו הופכת לא אחת אנשים לא חיוביים לסלבריטאים. בהם גם עבריינים. ואני מקווה שאותם אנשים שקלונם נחשף ברבים. ופרטיותם הופרה, ימשיכו להסתכל במראה, בבושת פנים, כיצד הם נראים. ואלו שצפו בהם יפנימו לעצמם שהתנהגות שלילית כמו שלהם אינה מקובלת. ולא יסתכלו עליהם כעל גיבורי תרבות. לכשיתקלו בהם במציאות. בשנים האחרונות ברשת, סיפורים עצובים מקבלים תפנית משמחת. כמו למשל, ילד שאף אחד לא הגיע למסיבת יום ההולדת שלו בארה"ב צילם את החדר הריק ושיתף את הגולשים באכזבה שלו מהחברים. ובעקבות הפוסט שהעלה בפייסבוק סיפורו נגע לליבם של רבים. והוא הוזמן למסיבת פיצוי. שבה מצא את עצמו מוקף באלפי אנשים. שעודדו אותו והרעיפו עליו אהבה. וכשגיליתי שהיה מישהו שכינה את האירוע כ"מסיבת הרחמים הגדולה בהיסטוריה", חשבתי לעצמי שאני הייתי מכנה אותה כ"מסיבה המרגשת הגדולה בהיסטוריה". וראיתי באותם אנשים טובים כאלו שיכולים לשנות את האנושות. ולהראות לעולם כיצד אהבה ואכפתיות עדיפים על פני רשעות. אחת הבעיות המרכזיות בהתמכרות לגלישה במחשבים, סמרטפונים וטבלטים היא הבדידות. מומחים אומרים שלהיות בודד זה אחד הדברים הכי לא בריאים פיזיולוגית לאדם. ומשווים את הבדידות לסכנות של עשון כבד מאוד. ושל דיכאון קליני. אך אין ספק שלגלישה הזאת ישנם גם יתרונות. ושהיא יכולה להשיג תוצאות הפוכות. להוציא אנשים מבדידות. הנה, בני התחבר באמצעות הרשת לקבוצות של יוצרים, פרסם שירים בקובץ של משוררים, ומצא מלחינים שהלחינו לו שירים שכתב. ויש לו עוד תוכניות לנצל את הרשת למטרות חיוביות. אני מאמינה שישנם עוד רבים שבאמצעות הגלישה נוחלים הצלחה אישית גדולה. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה