ריבי הדרי היא לא רק יוצרת פורה אלא גם אמנית שממציאה
עצמה. לאחר שנים שבהן ישבה לילות כימים ועשתה קולג'ים היא יוצרת בובות נוי בגדלים
שונים.
לחצרות בתים, לסלונים, לחדרי ילדים ולחדרים אחרים.
"כששמים בובות נוי על משטחים, על כונניות, הן
מוסיפות נקודות אור לסביבה ושמחה לאווירה". היא מסבירה. לכל בובה יש אשיות
משלה ולכל בובה יש שם, וכולן נראות מאושרות ואופטימיות. כי ריבי מעידה על עצמה
שהיא אופטימית מטבעה ותמיד שואפת להיות מאושרת. ישנן בובות שמציגות תקופות היסטוריות
כמו בובה מתקופת נפוליאון ובובה מתקופת המקרא. ישנן כאלו שמייצגות תרבויות אחרות
כמו בובה ספרדית שרוקדת פלמנקו, או בובות יפניות. וישנן כאלו שנולדו מהאגדות
הקלאסיות כמו שלגיה וכפה אדומה. ריבי מספרת שהיא גם מקבלת השראה מכל דבר שבו היא
נתקלת בסביבה וממפגשים עם אנשים. ומדגישה שההשראה לא באה לה מתוך הכרח אלא מתוך
התענינות. והבובות מהוות לה אפשרות לשמח אנשים. כדבריה, היא יכולה לשבת וליצור בובה אחת במשך חודש
ימים. אבל לא אחת היא יוצרת במקביל בובות לפי מספר רעיונות. כאשר מאחורי כל בובה
ובובה ישנם תכנון, דימיון, אנרגיה ומעשים. היא אף פעם לא יודעת מראש מה תהיה
התוצאה המוגמרת אבל היא תמיד שואפת שהן תהינה ברמה גבוהה, אסתטיות ואיכותיות,
ובוחרת בקפידה את הבדים שמהן היא תופרת להן בגדים. הבובות הראשונות שלה היו עשויות
מעיסת ניר, בהמשך השתמשה גם בחומרים אחרים. כמו כדורי קלקר, קרטון, צמר, בדים,
חרוזים ועוד. ואביזרים כמו תכשיטים וכובעים. כשהכרתי את ריבי גיליתי אישה יצירתית
ואמנית יחודית. ריבי ילידת קבוץ שער הגולן, מתגוררת בגבעתיים מזה שנים, היא ספרה
לי "גזרתי לאמי בילדותי את הספרים. התשוקה לגזור הביאה אותי ליצור משהו חדש
באמנות הישראלית, אני עושה קולג'ים ללא שילוב של צבע וציורים, מכיוון שלא הייתי
בחו"ל אני יוצרת לעצמי על ידי התמונות שצצות בראשי מקומות יפים. ומעביר את
הפנטזיה אל התמונה. אל יצירת האמנות".
את התמונות שלה הציגה ריבי בשש תערוכות. כשהאחרונה שבהן
היתה בגלריה של עמליה ארבל. בפתיחה נכח ראש העיר לשעבר של גבעתיים ראובן בן שחר.
כל אלו שהגיעו לפתיחת התערוכה שלה "תיאטרון בובות" ביום ג' ה-3.3.2015
יכלו להתרשם לא רק מהבובות אלא גם מהתמונות גדולות הממדים שמדברות בעד עצמן עם
הצבעוניות המתפרצת והאיכותיות המעידות על אופטימיות. ריבי בוגרת המכון לתנועה
בתל-אביב, וחינוך מיוחד בסמינר לוינסקי, עסקה בטפול בתנועה במסגרות מגוונות, וכיום
היא נמנית על אחת מתלמידותיה הנאמנות של מכללת ורצברגר לאמנות ברמת-גן, אבל היא
למדה גם במסגרות אחרות. מי שהתבונן בבובות שלה, המוצגות בתערוכה על כונניות, יכול
היה להבחין בהתפתחות האמנותית שלה. ריבי רואה את עצמה כמו זלזל קטן שאף אחד לא
האמין שיתפתח לזלזל גדול על כביש אספלט שחור. היא מציינת שכל הזמן צצים ועולים
בראשה רעיונות לבובות חדשות, ומבחינתה השמיים הם הגבול, מכאן שיש לצפות לתערוכות
נוספות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה