החלבנית המודרנית. / רימונה שיף.

בשנת 1981 כידוע לכם כבר לא היו בנוף שלנו חלבנים. אבל דווקא בשנה הזאת הכרתי חלבנית מודרנית, חנה גל שמה. חנה היתה נוהגת מידי יום רביעי בשעה שש בבוקר לנסוע מביתה שבצפון תל-אביב לרפת בפתח תקווה. המכונית שלה היתה עמוסה בחלב טרי שזה עתה נחלב. מיד לאחר מכן היתה יוצאת לחלק את חלב הפרות לעשר משפחות טבעוניות בגבעתיים ובתל-אביב. המשפחות הללו היו מאמינות בשתית חלב לא מפוסטר. חנה היתה גננת במקצועה שהפכה לצמחונית במקרה. בגן הילדים שלה בקרו בנותיו של מרפא טבעוני הדוגל בין השאר בשתית חלב טרי. הילדות לא נעדרו אף פעם מן הגן בגלל מחלה, שעה שהיא עצמה לקתה במחלות שונות ונעזרה בלקיחת תרופות, כדרכו של הטפול השגרתי. לבסוף התוודעה אל אבי הילדים ואמצה את שיטתו, שתית חלב שלא הורתח, לא עובד ולא פוסטר. כשנוכחה לדעת שמחלותיה פסקו מאז שהיא צורכת את החלב הלא מפוסטר, החליטה לדאוג תחילה לבריאותה ובריאות בני משפחתה, ואח"כ גם לבריאותם של אחרים. בתחילה נסעה לרפת בפתח תקווה עם הכדים וקנתה רק לעצמה את החלב הטרי. כדי להגיע לשם היתה צריכה להחליף ארבעה אוטובוסים ולחצות שדות, דבר שלא היה קל בכלל כשהכדים היו עמוסים. כשהחליטה לדאוג גם לבריאותם של אחרים תלתה מודעות בחנויות טבעוניות וגם בסופר מרקט השכונתי. וככה הגיעה לעשר המשפחות שלהן נהגה להביא באופן קבוע פעם בשבוע חלב טרי. כשהערתי לה בזמנו שרופאי משרד הביאות ויצרני החלב ומוצריו מתנגדים לשתית חלב טרי היתה לה גירסה משלה. היא טענה שהגוף בכוונתו להתגבר בעצמו על חיידקים. וספרה כשהיא מובילה את החלב בכדים ללא קירור, היא פורשת מעליהם סדינים נקיים ועל מושבי המכונית יריעות פלסטיק. ועובדה שהחלב אינו מחמיץ ביום חמסין ומחזיק במקרר מעמד שבועיים. לא מכבר הייתי בערב בריאות בתאתרון גבעתיים. והמרצה המליצה שלא לצרוך מוצרי חלב. אחד הנוכחים קם ואמר לה שהמרצה לפניה דברה בשבחם של מוצרי החלב. והיא פסקה שישנן שתי אסכולות, האחת היא בזכות מוצרי החלב. והשניה שוללת אותם. באותם רגעים נזכרתי בחנה החלבנית המודרנית. ושאלתי את עצמי האם היא נוהגת גם היום לחלק חלב לא מפוסטר לאנשים המאמינים באסכולה השלישית, שבזכות חלב טרי הם יותר בריאים.