שמעתי לאחרונה על המושג עיר ידידותית לנשים, נאמר לי שב-1995
הגו בביג'ין שבסין את רעיון עיר ידידותית לנשים. o.c.d אמץ את המושג
עיר ידידותית לנשים וקבע שכל חבריה ב-o.c.d צריכה להציג פעילות
ידידותית לנשים. ב-2010 קבעה סיאול בדרום קוריאה שהיא העיר
הראשונה שהופכת להיות עיר ידידותית לנשים, בישראל אשדוד
מיתגה את עצמה כעיר ידידותית לנשים. ועכשיו, מועצת הנשים של
גבעתיים שבראשה עומדת סגנית ראש העיר איריס אברהם, חושבת
על קדום הנושא בעיר. ואני אזרחית מן המניין חשבתי לעצמי מה
הייתי רוצה לראות בעיר שהיא ידידותית לנשים. הייתי רוצה שבעיר
כזאת לא תהיה רק מועצת נשים. אלא גם מנהלת נשים. מנהלה
של נשים הקימה יעל גרמן ראש עיריית הרצליה. לדעתי במנהלה
צריכות להיות נשים שתקבענה אלו דברים יהיו על סדר היום העירוני,
העשויים להקל על נשים ולתרום להן. הייתי רוצה שבעיר הידידותית
יוקם מרכז לנשים שבו הן תוכלנה לשמוע הרצאות להשתתף בחוגים
ולעבור סדנאות בנושאים הקרובים לליבן, כמו חינוך ילדים, בישול,
מלאכת יד, יצירה, וכדומה. שתקבלנה הדרכה בנהול משק הבית.
וששתהיה לאלו מהן המעונינות לצאת לעבוד בהכשרה בנושא פתיחת
עסקים. ושבכלל, הן תקבלנה עדוד ותמיכה. שבמקומות הציבוריים
יהיו יהיו חדרים מיוחדים לאמהות עם תינוקות, ושתהיינה בהם השגחה על
על הילדים הקטנים בשעה שהן עסוקות. ושכספריות הציבורית תהיה
מחלקה מיוחדת שמיועדת לנשים. שבה הן תוכלנה לעיין בספרים
העוסקים בנושאים הקרובים לעולמן, באם מדובר בספריית עיון, או
שתוכלנה להשאיל ספרים בנושאים האלו אם המדובר בספריית
השאלה. הייתי רוצה שבעיר הידידותית לנשים תהיה פעילות ספורטיבית
לנשים, כמו הליכה, התעמלות אירובית כדורסל נשים. ועוד. ושיערכו להן
טיולים שכותרתם נשים. כמו טיול בעקבות משוררות, מנהיגות. או בעקבות
אישה מסוימת שתרמה למדינה, הייתי רוצה שבעיר ידידותית לנשים
תהיה פעילות תרבותית נשית כמו למשל, שישי נשי שהיה נהוג בגבעתיים.
שבמסגרתו התכנסו נשים לתאטרון גבעתיים, אכלו ארוחת בוקר קלה.
ולאחר מכן שמעו הרצאות בנושאים היכולים לעניין אותן, וצפו במופע
תרבותי שנגע בעולמן. לדעתי אפשר גם לקיים לנשים מפגשים עם יוצרות.
צירות, משוררות, סופרות, שחקניות, זמרות, עיתונאיות. מנחות בטלוויזיה
ואחרות. או עם נשים שנושאות משרות ציבוריות ושברו את תקרת הזכוכית.
אפשר לארגן לנשים גם מפגשים עם נשות מקצוע כמו רופאות, דיאטניות,
חזואיות, מחנכות, אדרכיליות, מהנדסות, ועוד. במפגשים האלו הן תשאלנה
אותן שאלות וגם תקבלנה, במקום תשובות. המפגשים האלו יכולים לתת לנשים
כלים נוספים להתמודדיות שלהן ביום יום. ולהרחיב את האופקים שלהן. לפני
מספר שנים נתקלתי במועצת הפועלים בגבעתיים בקבוצה של נשים מבוגרות
שסרגו סוודרים וגרביים ותרמו אותן לעמותות. אני חושבת שהרעיון שנשים תתרומנה
לקהילה הוא רעיון טוב. ועל כן אפשר לישם גם את פרוייקט בנק הזמן. לפיו כל
אחת תורמת לאחרת בתחום שהיא טובה בו. ונתרמת על ידה בתחום שהיא טובה
בו. ככה מעבירות נשים את שרביט התרומה מאחת לשניה. ותורמות לקהילה.
בעיר ידידותית לנשים אפשר לארגן גם ערבים עם מאכלי עדות שבהן מביאות
נשים מאכלים ממטבחן בהתאם לעדה אליה הן שייכות. אני מצפה שבעיר ידידותית
לנשים תצטרפנה נשים לארגונים חברתיים כמו נעמ"ת וויצ"ו שהם על טהרת הנשים.
או לארגונים מעורבים כמו הליונס. ותתרומנה מעצמן למען הכלל. לדעתי חשוב
שבעיר ידידותית לנשים לא ישכחו לציין מידי שנה את יום האישה הבינלאומי.
ושהנשים לא תתגייסנה למגור האלימות כלפי נשים רק ביום הבינלאומי המסויים.
שכמובן גם הוא יציין. ומעל לכל יש לדעתי לעשות לעיר ידידותית לנשים תוכנית
אב בשיתוף השלטון המקומי ולכתוב אמנה עירונית מזווית נשית.
הגו בביג'ין שבסין את רעיון עיר ידידותית לנשים. o.c.d אמץ את המושג
עיר ידידותית לנשים וקבע שכל חבריה ב-o.c.d צריכה להציג פעילות
ידידותית לנשים. ב-2010 קבעה סיאול בדרום קוריאה שהיא העיר
הראשונה שהופכת להיות עיר ידידותית לנשים, בישראל אשדוד
מיתגה את עצמה כעיר ידידותית לנשים. ועכשיו, מועצת הנשים של
גבעתיים שבראשה עומדת סגנית ראש העיר איריס אברהם, חושבת
על קדום הנושא בעיר. ואני אזרחית מן המניין חשבתי לעצמי מה
הייתי רוצה לראות בעיר שהיא ידידותית לנשים. הייתי רוצה שבעיר
כזאת לא תהיה רק מועצת נשים. אלא גם מנהלת נשים. מנהלה
של נשים הקימה יעל גרמן ראש עיריית הרצליה. לדעתי במנהלה
צריכות להיות נשים שתקבענה אלו דברים יהיו על סדר היום העירוני,
העשויים להקל על נשים ולתרום להן. הייתי רוצה שבעיר הידידותית
יוקם מרכז לנשים שבו הן תוכלנה לשמוע הרצאות להשתתף בחוגים
ולעבור סדנאות בנושאים הקרובים לליבן, כמו חינוך ילדים, בישול,
מלאכת יד, יצירה, וכדומה. שתקבלנה הדרכה בנהול משק הבית.
וששתהיה לאלו מהן המעונינות לצאת לעבוד בהכשרה בנושא פתיחת
עסקים. ושבכלל, הן תקבלנה עדוד ותמיכה. שבמקומות הציבוריים
יהיו יהיו חדרים מיוחדים לאמהות עם תינוקות, ושתהיינה בהם השגחה על
על הילדים הקטנים בשעה שהן עסוקות. ושכספריות הציבורית תהיה
מחלקה מיוחדת שמיועדת לנשים. שבה הן תוכלנה לעיין בספרים
העוסקים בנושאים הקרובים לעולמן, באם מדובר בספריית עיון, או
שתוכלנה להשאיל ספרים בנושאים האלו אם המדובר בספריית
השאלה. הייתי רוצה שבעיר הידידותית לנשים תהיה פעילות ספורטיבית
לנשים, כמו הליכה, התעמלות אירובית כדורסל נשים. ועוד. ושיערכו להן
טיולים שכותרתם נשים. כמו טיול בעקבות משוררות, מנהיגות. או בעקבות
אישה מסוימת שתרמה למדינה, הייתי רוצה שבעיר ידידותית לנשים
תהיה פעילות תרבותית נשית כמו למשל, שישי נשי שהיה נהוג בגבעתיים.
שבמסגרתו התכנסו נשים לתאטרון גבעתיים, אכלו ארוחת בוקר קלה.
ולאחר מכן שמעו הרצאות בנושאים היכולים לעניין אותן, וצפו במופע
תרבותי שנגע בעולמן. לדעתי אפשר גם לקיים לנשים מפגשים עם יוצרות.
צירות, משוררות, סופרות, שחקניות, זמרות, עיתונאיות. מנחות בטלוויזיה
ואחרות. או עם נשים שנושאות משרות ציבוריות ושברו את תקרת הזכוכית.
אפשר לארגן לנשים גם מפגשים עם נשות מקצוע כמו רופאות, דיאטניות,
חזואיות, מחנכות, אדרכיליות, מהנדסות, ועוד. במפגשים האלו הן תשאלנה
אותן שאלות וגם תקבלנה, במקום תשובות. המפגשים האלו יכולים לתת לנשים
כלים נוספים להתמודדיות שלהן ביום יום. ולהרחיב את האופקים שלהן. לפני
מספר שנים נתקלתי במועצת הפועלים בגבעתיים בקבוצה של נשים מבוגרות
שסרגו סוודרים וגרביים ותרמו אותן לעמותות. אני חושבת שהרעיון שנשים תתרומנה
לקהילה הוא רעיון טוב. ועל כן אפשר לישם גם את פרוייקט בנק הזמן. לפיו כל
אחת תורמת לאחרת בתחום שהיא טובה בו. ונתרמת על ידה בתחום שהיא טובה
בו. ככה מעבירות נשים את שרביט התרומה מאחת לשניה. ותורמות לקהילה.
בעיר ידידותית לנשים אפשר לארגן גם ערבים עם מאכלי עדות שבהן מביאות
נשים מאכלים ממטבחן בהתאם לעדה אליה הן שייכות. אני מצפה שבעיר ידידותית
לנשים תצטרפנה נשים לארגונים חברתיים כמו נעמ"ת וויצ"ו שהם על טהרת הנשים.
או לארגונים מעורבים כמו הליונס. ותתרומנה מעצמן למען הכלל. לדעתי חשוב
שבעיר ידידותית לנשים לא ישכחו לציין מידי שנה את יום האישה הבינלאומי.
ושהנשים לא תתגייסנה למגור האלימות כלפי נשים רק ביום הבינלאומי המסויים.
שכמובן גם הוא יציין. ומעל לכל יש לדעתי לעשות לעיר ידידותית לנשים תוכנית
אב בשיתוף השלטון המקומי ולכתוב אמנה עירונית מזווית נשית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה