ארה"ב מתמהמהת / רימונה שיף.

נשיא ארה"ב ברק אובמה לא אמץ את הקלישאה האלמותית מהסרט "הטוב הרע והמכוער" "אם אתה רוצה לירות תירה אם לא אל תירה". הוא שרטט קוים אדומים ואמר שאם נשיא סוריה בשאר אסד יעבור אותם הוא יגיב. וכאשר בשר אסד חצה אותם והשתמש בנשק כימי נגד האוכלוסיה שלו הוא הפגין בהתחלה עוצמה. אמר שלא ישתוק על חצית הקוים האדומים ושלח נושאת מטוסים עם טילים, אבל לאחר נאום לוחמני של שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי. ולאחר שכולם חשבו שההתקפה האמריקאית קרובה הוא קבל רגליים קרות, ואמר שיעביר את ההחלטה על ההתקפה לקונגרס. שחבריו נמצאו באותה שעה בחופשה. בהכרזה על ההחלטה החדשה שלו ברק אובמה הפתיע את העולם. ולדעתי הפגין דימוי רופס שפוגע מאוד בדימוי של ארה"ב. ומצמצם את יכולת הפעולה האמיתית שלה. הוא הוכיח בזאת שהוא לא מנהיג בכלל ולא שוטר של העולם בפרט. מנהיג לדעתי הוא אדם שמפגין החלטיות ונחישות. ומקיים את ההחלטה שלו אפילו אם יש לו מתנגדים מבית ומחוץ, אובמה הראה שהוא לא עומד בפני לחצים, וזה שהוא אמר שהחליט להתחשב בעם שנציגיו הם חברי הקונגרס מקובל עלי. אך העתוי מעורר אצלי שאלות. למה הוא שלח קודם את נושאת המטוסים. ולמה הוא שלח את שר החוץ שלו לנאום נאום לוחמני. שבו ספר שלארה"ב ישנן הוכחות שאסד השתמש בנשק כימי. ורק אחרי כל זה החליט לפנות לחברי  הקונגרס כדי לקבל את אשורם. אני חושבת שאולי ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון נתן לו רעיון. בזה שפנה לפרלמנט לפני שיצא להתקפה. מנהיג לדעתי הוא אדם שלא חושב מחשבה שניה. אלא חושב טוב טוב לפני שהוא מחליט לבצע משהו. ושוקל את כל השקולים המתבקשים. הנה, תראו את נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון שהפציץ בקוסובו למרות שהקונגרס לא נתן לו אשור. להתערב במלחמת האזרחים שהתרחשה שם. אני מוצאת  בהססנות שהפגין אובמה כלפי העולם, נגרם לארה"ב שלא להצטייר טוב כמעצמת על אלא כנמר של נייר. והכשיר את הקרקע בפני שליטי מדינות של רשע כמו איראן, צפון קוריאה לאיים בשמוש בנשק גרעיני. ארה"ב היא בת בריתנו. ואנחנו היינו רוצים שגם תשאר כזאת. אבל הרופסות של אובמה בפרשה הסורית הוכיחה לי שאין לנו אלא לסמוך על עצמנו. ורק אחר כך על ידידנו. אני חושבת שבזה שאובמה מחכה שחברי הקונגרס יחזרו מהחופשה הוא כבר אבד את המומנטום. כי אסד כבר דאג להחביא נשק וגם דאג למגננה. מה גם שאובמה אמר מראש שההתקפה תהיה מוגבלת. וכאן שוב אדגיש ואומר שאינני שוללת את החלטתו לקבל את אשורם של חברי הקונגרס לצאת להתקפה. שהרי, אפילו מלחמת ויטנאם שנפתחה בשנת 1964 בהחלטה של נשיא  ארה"ב לשעבר לינדון ג'ונסון להפעיל עצמה כנגד הקומניסטים במפרץ טונקין התקבלה באשור הקונגרס.  אבל אצל אובמה ההחלטה לפנות לקונגרס נולדה באחור. בנושא האיראני אובמה אמר לישראל להתפשר ושהוא יפקח עין על הנעשה בה. ואני שואלת האם אפשר לסמוך עליו. לאור ההתקפלות שלו בענין הסורי. אחת מחברותי אמרה לי לא מכבר שאובמה נואם יפה. אני הסכמתי איתה. והסברתי לה שבשטח נאומים יפים לחוד ומעשים לחוד. ועם נאומים יפים אי אפשר להיות מנהיג של מעצמת על. או שוטר של העולם. אלא רק עם מעשים. מוצא חן בעיני דברי אחד הפרשנים שאמר שאובמה כלוא בפרס נובל לשלום שהוא קבל. עם כניסתו לבית הלבן. ונזכרתי בנשיא ארה"ב לשעבר ג'ימי קרטר  שהיה  מאדריכלי הצוללת הגרעינית הראשונה. אך הפגין רופסות והססנות בקבלת החלטות חשובות שנוגעות להתערבות במלחמות של מדינות אחרות. אני בטוחה שגם אובמה וגם מנהיגים אחרים היו מעדיפים לדון בענינה של סוריה בדרכים דיפלומטיות. אבל אם 
כך, הוא היה צריך לדעתי לפתוח חלון של הזדמנויות לפני שהוא מתכונן לצאת להתקפה, לא אחת שאלתי את עצמי האם יכולה בימנו לפרוץ שואה כמו שהיתה במלחמת העולם השניה. האם זה יכול לקרות בעידן הפייסבוק. האינטרנט וכדומה. 
והנה מה שקורה היום בסוריה סיפק לי את התשובה. אסד הורג אלפי אזרחים והעולם שותק. ורק השימוש בנשק כימי מעורר אותו להגיב , אבל גם את זאת הוא לא עושה בלב שלם. בהקשר זה הופתעתי לגלות שבמגילת האו"ם לא נכלל שלמדינות  מותר להתערב לשם סיוע הומונטרי לאזרחים שנפגעים בהמוניהם על ידי שליט רודן.  דבר שהופר. ב-1999 עת התערב נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון בנעשה בקוסובו. אובמה יצטרך לשכנע את חברי הקונגרס להגיב בתקיפה על השמוש של אסד בנשק כימי כלפי אזרחים. אני מקווה שחברי הקונגרס יאפשרו לו להעביר את ההחלטה ויראו לאסד שהוא לא יכול לחולל טרגדיות הומונטריות כאוות נפשו. ועוד  אני מקווה שאחרי אובמה יהיה לארה"ב נשיא שידע להפגין בעת הצורך החלטיות ונחישות.  ויחזיר לארה"ב את הדימוי של מעצמת על או השוטר של העולם.   אחרת עוד עשויות מדינות אחרות לתפוס על המפה את המשבצת הזאת.