ברוח הטלטלה העזה שעוברת התקשורת בשנים האחרונות, הוגשה עבודת הפוסטדוקטוראט של העיתונאי נח הלפרין בנושא "עתיד התקשורת הבינלאומית" לאוניברסיטת יורק האמריקאית ואושרה. העבודה נוגעת לתקשורת פוליטית, דוברות והסברה, ומובאים בה יסודות ומערכות עדכניות שהוכנו על ידי הכותב, המפתח תיאוריות של תקשורת עכשוית נכונה.
בעבודה נושאים כמו: קנדי ויועצי התקשורת, התקשורת הבינאשית, יחסי ציבור, מחקר, המסגרת הסיפורית, הכתיבה העיתונאית, תקנון האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות בישראל, כפי שנוסח מחדש בינואר 1986, התקנון שאושר במליאת מועצת העיתונות 16.5.1996, הגנת חוק הפרטיות שנוסח בתשמ"א 1981. יעוץ תקשורת פוליטית למעומדים, דוברות והסכם הצנזורה מה-22.5.1996, ספחים וסיכומים. ממצאי מחקרים והיבטי תקשורת העשויים לפתוח צוהר למעוניינים להציץ אל רזי מקצועות התקשורת הקסומים ולהעשיר את ידיעותיהם בהם.
"התקשורת נחשבת כיום לענף המתקדם ביותר נוכח גלי האירועים וקידמת הטכנולוגיה, הכפר הגלובלי התקשורתי מדווח במהירות האור, האינפורמציה זורמת ללא הפסקה, וההתרחשויות הפוקדות כל העת מחייבות היערכות מחודשת של העוסקים במלאכת תקשורת המדיה", כותב נח בנוגע להיבטים חדשים בתקשורת ומסביר "מה שהיה נכון לאתמול, עם בוקר כאילו הומצא הגלגל מחדש ע"י אנשי התקשורת, החושבים יצירתית יום ולילה. כל אוחז במכשיר נייד זעיר מעביר מידע בזמן אמת, שלאחריו נותר רק לאמת את העובדות. התחרות בין אמצעי התקשורת מחייבת לחדשנות בלתי מתפשרת, ההיבטים החדשים בתקשורת המודרנית שינו כמעט כליל דפוסים שהיו נהוגים עד לאחרונה. שכלול ענף הדפוס והרוטציה הפך למתקדם ופלאי, תוך דקות מעטות זורמים ממכבש הדפוס אלפים ולעיתים מאות אלפים של עיתוני צבע. פעלולי המחשב התופשים את המדיה הטלוויזיונית, ממחישים בזמן אמת את האירועים מהשטח", ומצביע על כך שכדאי לשים לב לעובדה ש"בעידן התקשורת העכשוי אנשים משוחחים יותר ויותר עם המחשב מאשר עם בני אנוש. לוויני החלל של המעצמות ובתוכן ישראל, מהווים כיום את ההישג התקשורתי הבלתי יאמן של הבאת החדשות לכל העולם באון ליין, האולפנים משנים צורה חדשות לבקרים כדרישת ההתקדמות הויזואלית המחייבת. אולפן שהיה בעבר שולחן כסא ושעון, מעוצב כיום כאולפן קולנועי עשיר ומשודרג להפליא. לכך מסייעת כמובן התחרות הבלתי פוסקת בין הערוצים. השאיפה של כולם להיות ראשונים מבחינת החדשנות והטכנולוגיה המתקדמת, מסייעת כמובן לצרכן התקשורת שכמות הידע המעוברת אליו בלתי ניתנת לתיאור, לרבות התיאורים והפרשניות הצוברים תאוצה והופכים לחדשות בעצמן. על כך נאמר חדשות כבר מזמן אינן רק דיווח". הוא מציב חומר למחשבה בנושא "האם בעידן התקשורת המודרנית, אנו עדים וערים ליצירת חדשות?". כותב העבודה מכהן כיו"ר איגוד התקשורת והעיתונות בישראל, בעבר מנהל תוכניות הלימוד לתקשורת פוליטית, דוברות והסברה באוניברסיטת חיפה בלימודי המשך ולימודי חוץ. חבר פורום המרצים באוניברסיטת חיפה, עורך ראשי של המגזינים "כל ישראל בעסקים" ו"האזור". מפתח את נושא שיטות המחקר בתקשורת. מאחוריו שורה ארוכה של ספרים בתקשורת ודוברות. בעל תעודת הוקרה על תרומתו לקידום והשבחת תוכניות ליחסי ציבור דוברות והסברה מטעם אוניברסיטת חיפה. היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ, נבחר כאיש השנה מטעם "ליונס ישראל" לשנת 2006 מרצה לעיתונות במסגרות שונות. עורך עיתון אינטרנטי ובעל תואר p.h.d בתקשורת מאוניברסיטת יורק.
בעבודה נושאים כמו: קנדי ויועצי התקשורת, התקשורת הבינאשית, יחסי ציבור, מחקר, המסגרת הסיפורית, הכתיבה העיתונאית, תקנון האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות בישראל, כפי שנוסח מחדש בינואר 1986, התקנון שאושר במליאת מועצת העיתונות 16.5.1996, הגנת חוק הפרטיות שנוסח בתשמ"א 1981. יעוץ תקשורת פוליטית למעומדים, דוברות והסכם הצנזורה מה-22.5.1996, ספחים וסיכומים. ממצאי מחקרים והיבטי תקשורת העשויים לפתוח צוהר למעוניינים להציץ אל רזי מקצועות התקשורת הקסומים ולהעשיר את ידיעותיהם בהם.
"התקשורת נחשבת כיום לענף המתקדם ביותר נוכח גלי האירועים וקידמת הטכנולוגיה, הכפר הגלובלי התקשורתי מדווח במהירות האור, האינפורמציה זורמת ללא הפסקה, וההתרחשויות הפוקדות כל העת מחייבות היערכות מחודשת של העוסקים במלאכת תקשורת המדיה", כותב נח בנוגע להיבטים חדשים בתקשורת ומסביר "מה שהיה נכון לאתמול, עם בוקר כאילו הומצא הגלגל מחדש ע"י אנשי התקשורת, החושבים יצירתית יום ולילה. כל אוחז במכשיר נייד זעיר מעביר מידע בזמן אמת, שלאחריו נותר רק לאמת את העובדות. התחרות בין אמצעי התקשורת מחייבת לחדשנות בלתי מתפשרת, ההיבטים החדשים בתקשורת המודרנית שינו כמעט כליל דפוסים שהיו נהוגים עד לאחרונה. שכלול ענף הדפוס והרוטציה הפך למתקדם ופלאי, תוך דקות מעטות זורמים ממכבש הדפוס אלפים ולעיתים מאות אלפים של עיתוני צבע. פעלולי המחשב התופשים את המדיה הטלוויזיונית, ממחישים בזמן אמת את האירועים מהשטח", ומצביע על כך שכדאי לשים לב לעובדה ש"בעידן התקשורת העכשוי אנשים משוחחים יותר ויותר עם המחשב מאשר עם בני אנוש. לוויני החלל של המעצמות ובתוכן ישראל, מהווים כיום את ההישג התקשורתי הבלתי יאמן של הבאת החדשות לכל העולם באון ליין, האולפנים משנים צורה חדשות לבקרים כדרישת ההתקדמות הויזואלית המחייבת. אולפן שהיה בעבר שולחן כסא ושעון, מעוצב כיום כאולפן קולנועי עשיר ומשודרג להפליא. לכך מסייעת כמובן התחרות הבלתי פוסקת בין הערוצים. השאיפה של כולם להיות ראשונים מבחינת החדשנות והטכנולוגיה המתקדמת, מסייעת כמובן לצרכן התקשורת שכמות הידע המעוברת אליו בלתי ניתנת לתיאור, לרבות התיאורים והפרשניות הצוברים תאוצה והופכים לחדשות בעצמן. על כך נאמר חדשות כבר מזמן אינן רק דיווח". הוא מציב חומר למחשבה בנושא "האם בעידן התקשורת המודרנית, אנו עדים וערים ליצירת חדשות?". כותב העבודה מכהן כיו"ר איגוד התקשורת והעיתונות בישראל, בעבר מנהל תוכניות הלימוד לתקשורת פוליטית, דוברות והסברה באוניברסיטת חיפה בלימודי המשך ולימודי חוץ. חבר פורום המרצים באוניברסיטת חיפה, עורך ראשי של המגזינים "כל ישראל בעסקים" ו"האזור". מפתח את נושא שיטות המחקר בתקשורת. מאחוריו שורה ארוכה של ספרים בתקשורת ודוברות. בעל תעודת הוקרה על תרומתו לקידום והשבחת תוכניות ליחסי ציבור דוברות והסברה מטעם אוניברסיטת חיפה. היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ, נבחר כאיש השנה מטעם "ליונס ישראל" לשנת 2006 מרצה לעיתונות במסגרות שונות. עורך עיתון אינטרנטי ובעל תואר p.h.d בתקשורת מאוניברסיטת יורק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה