עובדות חדשות על אהוד מנור התגלו לי לכשהשתתפתי בטיול מזמר לבנימינה. בעקבות הפזמונאי הפורה והאהוב שהלך לעולמו לפני מספר שנים. בהדרכת דר' איתי פלאות ממרכז ידע תרבות ופנאי. במסגרת ארגון יוצאי מרכז אירופה.
עד לאותו טיול לא ידעתי שלאהוד מנור היה קשר עמוק לקולנוע שהחל בילדותו, כשהיה הולך בקביעות לצפות בסרטים שהוקרנו במושבה. באותם ימים לא היה תרגום בגוף הסרט, והתרגום היה בגליל שגלגלו במקביל לסצנות. כשהבחינו שם באהבתו של אהוד מנור לסרטים הציעו לו לגלגל את גליל התרגום. וכך הוא עשה. לימים הוא עסק גם בתרגום של סרטים. בטיול הופתעתי לגלות שהפרסום של אהוד מנור בקרב עם ישראל היה כתוצאה מהשיר "אחי הצעיר יהודה" שכתב לזכר אחיו שנפל במלחמת ההתשה. נודע לי לראשונה שאחיו שהיה עילוי אמור היה ללמוד במסגרת עתודה אקדמאית רפואה. אך הוא רצה לשרת עם החברים שלו והתגייס לשריון. עד לטיול לא שמתי לב לכך שהשיר הזה שונה משירי הזיכרון שנכתבו לפניו. אמנם ראיתי בו שיר אישי. אבל לא נתתי את דעתי על כך שהשירים שקדמו לו נכתבו על יפי הבלורית והטוהר. ואילו הוא בשירו האישי מזכיר לאחיו כל מיני דברים מהעבר, מדבר בו על גן הילדים שלו. על הגשם הראשון שירד ביום שלישי. ועל האמא שממתינה. הופתעתי לשמוע מהמדריך, שבאותה תקופה שהשיר הושמע ברדיו הסתובבה בארץ קבוצה מחו"ל שרצתה להעלות כאן את המחזמר שער. וחפשה אדם שיתרגם את המחזמר לעברית. הלית ישורון אמרה להם שישנו פזמונאי שכתב שיר על אחיו שנפל ונראה לה שהוא יתחבר לשער. אהוד מנור, שהיה לו כבר ניסיון בתרגום, הסכים. ומכאן ואילך הקריירה שלו נסקה. והוא השאיר אחריו יותר שירים מנעמי שמר. המדריך הצביע על כך שהשיר "אחי הצעיר יהודה" הוא שיר אופטימי. כי הוא מסתיים במשפט בני הרך יפה כמוך, בשמו אקרא לו יהודה". ואני הסכמתי איתו. גם על ההיסטוריה של השיר "בשנה הבאה" לא ידעתי עד שהצטרפתי לטיול. המדריך סיפר לנו שהוא הולחן על ידי נורית הירש בקצב הסמבה. ואהוד אמר לה שהוא נכתב כשיר עצוב, היא הסבירה לו שמשום שהם לא דיברו בינהם על כך לפני כן, היא לא ידעה את זאת. ואם ירצה, אמרה לו, תכתוב מנגינה אחרת. אבל אהוד קבע שאם השיר משדר לה סמבה כנראה שזה משהוא ישדר גם לאחרים, ובקש ממנה להשאיר את המנגינה. אך לאור הנסיבות החדשות הוא שינה בו את המילים. "השמש תשקע" ל"שמש תזרח", ובכך הפך אותו לשיר אופטימי. למדריך היה גם סיפור נחמד על סגירת מעגל בחייו של אהוד מנור אותו שמעתי לראשונה, הוא סיפר שיום אחד לכשהיה ילד ראה אהוד מנור מודעה בעיתון. שבה נאמר שילדים ג'ינג'ים יוכלו להכנס חינם להצגה פרנסואה ראש גזר. למרות שהוא לא היה ממש ג'ינג'י הוא חשב שהוא כזה. נסע לתאטרון שבו העלתה ההצגה, הקופאי ביקש ממנו שישלם עבור הכרטיס והוא שלף מכיסו את המודעה והראה לו. הקופאי קבע שבגלל שאינו ג'ינג'י עליו לשלם. אך כשהבחין בדמעות בעיניו הוא רחם עליו והרשה לו להכנס בחינם להצגה, את התפקיד הראשי בה גילם השחקן יהודה פוקס, שלימים אהוד מנור נישא לבתו עופרה. סיפור אחר שסיפר המדריך כן היה מוכר לי. והוא הסיפור על השיר "הלוואי" של בועז שרעבי שאהוד מנור כתב לו מילים. השניים האמינו שהשיר הזה יזכה במקום הראשון בתחרות הקדם אירוויזיון, ותפרו לעצמם חליפות לתחרות האירווויזיון. אולם השיר הגיע למקום האחרון וקיבל נקודה אחד בלבד. היום אף אחד אינו זוכר את השיר שהגיע באותו קדם אירוויזיון למקום הראשון, ויצג אותנו באירוויזיון. אלא רק את השיר "הלוואי". שאפילו מושמע באירועים חשובים שבארץ נערכים. בסיום הטיול עלינו לקברו של אהוד מנור והבחנו שמתנוסס עליו המשפט הלקוח מאחד משיריו "אין לי ארץ אחרת", בהקשר לשיר הפתיע אותי המדריך בסיפור נוסף, הוא סיפר שאהוד מנור בחר אותו כשיר מחאה, אך לא כתב למה הוא מוחה, וכך הפך השיר ללהיט גדול, השיר נחשב לשיר פטריוטי. וזכה למקום מכובד בזמר העברי. והמשפט "אין לי ארץ אחרת" שגור היום בציבור בתור סיסמא אצל אוהבי מולדת רבים. ועוד ציין המדריך שכשמלאו לאהוד מנור שישים נבחר השיר ברדיו לשיר הכי אהוב על המאזינים. מאוחר יותר גיליתי גם שהוא מציין גם על בול דיוקנו של אהוד מנור. אכן, היה זה טיול מפרה ומעניין.
עד לאותו טיול לא ידעתי שלאהוד מנור היה קשר עמוק לקולנוע שהחל בילדותו, כשהיה הולך בקביעות לצפות בסרטים שהוקרנו במושבה. באותם ימים לא היה תרגום בגוף הסרט, והתרגום היה בגליל שגלגלו במקביל לסצנות. כשהבחינו שם באהבתו של אהוד מנור לסרטים הציעו לו לגלגל את גליל התרגום. וכך הוא עשה. לימים הוא עסק גם בתרגום של סרטים. בטיול הופתעתי לגלות שהפרסום של אהוד מנור בקרב עם ישראל היה כתוצאה מהשיר "אחי הצעיר יהודה" שכתב לזכר אחיו שנפל במלחמת ההתשה. נודע לי לראשונה שאחיו שהיה עילוי אמור היה ללמוד במסגרת עתודה אקדמאית רפואה. אך הוא רצה לשרת עם החברים שלו והתגייס לשריון. עד לטיול לא שמתי לב לכך שהשיר הזה שונה משירי הזיכרון שנכתבו לפניו. אמנם ראיתי בו שיר אישי. אבל לא נתתי את דעתי על כך שהשירים שקדמו לו נכתבו על יפי הבלורית והטוהר. ואילו הוא בשירו האישי מזכיר לאחיו כל מיני דברים מהעבר, מדבר בו על גן הילדים שלו. על הגשם הראשון שירד ביום שלישי. ועל האמא שממתינה. הופתעתי לשמוע מהמדריך, שבאותה תקופה שהשיר הושמע ברדיו הסתובבה בארץ קבוצה מחו"ל שרצתה להעלות כאן את המחזמר שער. וחפשה אדם שיתרגם את המחזמר לעברית. הלית ישורון אמרה להם שישנו פזמונאי שכתב שיר על אחיו שנפל ונראה לה שהוא יתחבר לשער. אהוד מנור, שהיה לו כבר ניסיון בתרגום, הסכים. ומכאן ואילך הקריירה שלו נסקה. והוא השאיר אחריו יותר שירים מנעמי שמר. המדריך הצביע על כך שהשיר "אחי הצעיר יהודה" הוא שיר אופטימי. כי הוא מסתיים במשפט בני הרך יפה כמוך, בשמו אקרא לו יהודה". ואני הסכמתי איתו. גם על ההיסטוריה של השיר "בשנה הבאה" לא ידעתי עד שהצטרפתי לטיול. המדריך סיפר לנו שהוא הולחן על ידי נורית הירש בקצב הסמבה. ואהוד אמר לה שהוא נכתב כשיר עצוב, היא הסבירה לו שמשום שהם לא דיברו בינהם על כך לפני כן, היא לא ידעה את זאת. ואם ירצה, אמרה לו, תכתוב מנגינה אחרת. אבל אהוד קבע שאם השיר משדר לה סמבה כנראה שזה משהוא ישדר גם לאחרים, ובקש ממנה להשאיר את המנגינה. אך לאור הנסיבות החדשות הוא שינה בו את המילים. "השמש תשקע" ל"שמש תזרח", ובכך הפך אותו לשיר אופטימי. למדריך היה גם סיפור נחמד על סגירת מעגל בחייו של אהוד מנור אותו שמעתי לראשונה, הוא סיפר שיום אחד לכשהיה ילד ראה אהוד מנור מודעה בעיתון. שבה נאמר שילדים ג'ינג'ים יוכלו להכנס חינם להצגה פרנסואה ראש גזר. למרות שהוא לא היה ממש ג'ינג'י הוא חשב שהוא כזה. נסע לתאטרון שבו העלתה ההצגה, הקופאי ביקש ממנו שישלם עבור הכרטיס והוא שלף מכיסו את המודעה והראה לו. הקופאי קבע שבגלל שאינו ג'ינג'י עליו לשלם. אך כשהבחין בדמעות בעיניו הוא רחם עליו והרשה לו להכנס בחינם להצגה, את התפקיד הראשי בה גילם השחקן יהודה פוקס, שלימים אהוד מנור נישא לבתו עופרה. סיפור אחר שסיפר המדריך כן היה מוכר לי. והוא הסיפור על השיר "הלוואי" של בועז שרעבי שאהוד מנור כתב לו מילים. השניים האמינו שהשיר הזה יזכה במקום הראשון בתחרות הקדם אירוויזיון, ותפרו לעצמם חליפות לתחרות האירווויזיון. אולם השיר הגיע למקום האחרון וקיבל נקודה אחד בלבד. היום אף אחד אינו זוכר את השיר שהגיע באותו קדם אירוויזיון למקום הראשון, ויצג אותנו באירוויזיון. אלא רק את השיר "הלוואי". שאפילו מושמע באירועים חשובים שבארץ נערכים. בסיום הטיול עלינו לקברו של אהוד מנור והבחנו שמתנוסס עליו המשפט הלקוח מאחד משיריו "אין לי ארץ אחרת", בהקשר לשיר הפתיע אותי המדריך בסיפור נוסף, הוא סיפר שאהוד מנור בחר אותו כשיר מחאה, אך לא כתב למה הוא מוחה, וכך הפך השיר ללהיט גדול, השיר נחשב לשיר פטריוטי. וזכה למקום מכובד בזמר העברי. והמשפט "אין לי ארץ אחרת" שגור היום בציבור בתור סיסמא אצל אוהבי מולדת רבים. ועוד ציין המדריך שכשמלאו לאהוד מנור שישים נבחר השיר ברדיו לשיר הכי אהוב על המאזינים. מאוחר יותר גיליתי גם שהוא מציין גם על בול דיוקנו של אהוד מנור. אכן, היה זה טיול מפרה ומעניין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה