הסופה וסופה/ רימונה שיף.

בתחילת חורף 2013 מצאתי מדינה לא מוכנה. לסופת שלגים קשה, בירושלים בעיקר עשרות אנשים נתקעו בכבישים, בניני האומה הפכו ממקום של אירועים וכנסים למקום שקלט רבים מאלו שהתקשו להגיע למחוז חפצם, במזג האוויר הסוער משפחות רבות בכל רחבי הארץ נותרו בחושך ובלי אפשרות של חמום. במשפחות שיש בהן תינוקות, ולהבדיל, במקומות שבהם מתגוררים קשישים, כמו למשל, בתי הורים, הדבר הורגש פי כמה וגרם לבעיות שונות, אנשי חברת החשמל עבדו סביב השעון לחבר את החשמל לבתים המנותקים. היו שהאשימו אותם על אוזלת ידם. על זה שלא הכינו מראש תשתית למניעת התנתקות. אבל אני דווקא מעריכה את המסירות והנכונות של עובדי החברה לעזור לאלפי משפחות להתחבר מחדש לחשמל. בשנת 1991, כפי שאני זוכרת, היתה סופה דומה. עם תוצאות דומות.  אולי פחות מבחינה מספרית. אבל בהחלט כאלו שמדליקות נורת אזהרה למה שעלול להתרחש בחורפים הבאים. וזה שלא הפיקו מאז את הלקחים ולא נערכו לסערה הצפויה.  חמור לדעתי פי כמה, מהערכותם של אנשי חברת החשמל. מה גם שעל מל"ח,  משק לשעת חרום לא שמעו בסופה הזאת כלום.  היום שום דבר מאז לא השתנה. כמו בשנת 1991 כן גם בשנת 2013 נתנו חברת החשמל והעיריות,  תשובות צולעות לכל אלו שהפנו אליהם שאלות נזעמות על הסיבות לחוסר ההערכות שלהם. ולכאלו שהתקשו להתמודד עם התוצאות. לאחר מה שקרה בשנת 1991 אפשר היה לצפות שיחול שינוי. והנה על פי עדותם של נהגים שנתקעו בשלג בדרך לירושלים המפלסות לא הגיעו בזמן לפתוח את הכבישים. מעניין איפה הן היו תקועות. ועוד מספרים נהגים על כך שמכוניות שהצליחו להחלץ בכוחות עצמן, בלי שום סיוע ועלו לעבר הגבעה הצרפתית נחסמו על ידי המשטרה. לא בגלל סופת השלגים אלא משום שמזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי היה צריך להגיע מרמאללה לירושלים. הם נאלצו לדבריהם. להמתין לקרי שעה ארוכה ובנתיים השלג המשיך לרדת בכמויות גדולות, ועטף את המכוניות בכלל ואת הגלגלים בפרט בלבן, אני מתארת לעצמי את זעמם של אותם נהגים שלא יכלו לנוע בחופשיות, והמתינו בשלג ובקור שהמכונית של מזכיר המדינה האמריקאי תעבור. במסיבת עיתונאים שערך ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא אמר בין השאר ש"היינו ערוכים כמו שמדינה צריכה להיות ערוכה לאירוע כזה", אני לא ראיתי את זה בשטח. להפך, אמרתי לבנים שלי שעוד מעט תקום ועדת חקירה ממלכתית כדי לחקור את המחדלים. וחבל שאצלנו קודם כל מפשלים ואחר כך מקימים ועדות חקירה שחוקרות מה קרה. במסיבת עיתונאים אחרת הופיעו שר הביטחון משה בוגי יעלון וראש עירית ירושלים ניר ברקת. וספרו כיצד סיעו לאזרחים בקור הגדול ובשלגים להתגבר. ולהתמודד עם המצב. עזרה שאותה ראו בבחינת הצלת חיים. ואני התרשמתי שאצלנו אין יד מכוונת במצבי חרום. ושאלתי את עצמי למה השר להגנת העורף או השר לביטחון פנים לא מופיעים במסיבת העיתונאים הזאת. אלא שר הביטחון שמופקד על הגנת האזרחים מפיגועים, מהתקפות עוינות ממדינות השונות ובעתות מלחמה. בהופעתו בפני אנשי לשכת המבקרים הפנימיים, אמר מבקר המדינה יוסף שפירא בין השאר ש"המצב בירושלים לא לבן אלא שחור" ואני חשבתי כשקראתי את דבריו בעיתונות שטוב שיש לנו במדינה הזאת לפחות אדם כמוהו שאומר את האמת. בניגוד לראש הממשלה שבא כביכול להרגיע בדבריו את התושבים הנצורים בשלג. והמנותקים מחשמל, בימים הקרים, המושלגים והסוערים נזכרתי באסון הכרמל. בשרפה הגדולה שפרצה שם וקפחה חיי אדם. ובחוסר המוכנות של המדינה להתמודד עם השרפה המשתוללת. ושאלתי את עצמי אם אנחנו מגלים חוסר מוכנות שכזאת כשפורצת שרפה גדולה, או להבדיל, כשפורצת סערת שלגים. כיצד נתמודד עם רעידת אדמה או עם התקפות טילים.
שהרי, הנס שקרה לנו בהתקפת הטילים במלחמת המפרץ לא יקרה פעמיים. ואם נסמוך על ניסים לא נהיה מוכנים עלול להתרחש כאן אסון גדול. על כן, מוטב שנערך מבעוד מועד כדי שנמנע אסונות.