לאחרונה בישרה לי כתבה בעיתונות היומית שבחלק מבתי הספר בארה"ב הפסיקו ללמוד כתיב מחובר. עיון נוסף באותה כתבה לימד אותי פרט נוסף. והוא שמערכת החינוך באינדיאנה החליטה להשמיט מתוכנית הלימודים הרשמית את השימוש בכתב יד מחובר. לימוד הכתב המחובר טענו, מקנה אמנם מיומנות של כתיבה מהירה יותר, בגיל שבו הוא נלמד בארה"ב, כיתה ג' , אמנות ההקלדה נחשבת ניצול טוב יותר של הזמן מבחינת מערכת החינוך, בהמשך אותה כתבה מסופר שהמחקרים שנעשו מראים שכתב יד עוזר ברכישת שפה. נאמר שכאשר ילדים לומדים במקביל לקרוא אותיות ולכתוב אותן, הם רוכשים את השפה מהר יותר מאשר אם הם לומדים לקרוא בלבד. ומוסבר שבדרך כלל, כשהליכי הלמידה המוטורית משלב שתי מערכות של המוח (לעומת אחת). למשל קריאה ושמיעה או קריאה וקריאה בעל פה, הלימוד יהיה מהיר יותר, הדברים שנאמרו באותה כתבה היוו לי חומר למחשבה, שאלתי את עצמי מה הן היתרונות של הכתיבה ביד ומה הן היתרונות של ההקלדה במחשב. מה הן החסרונות של הכתיבה ביד ומה הן החסרונות של ההקלדה במחשב. הגעתי למסקנה שכשמקלידים במחשב מיצרים חומר מהר יותר. וכשכותבים ביד עושים מפעם לפעם הפסקות לרענון ולמחשבה, היינו, לתכנון המשפטים הנכתבים. זה כמובן מלמד על תהליך חשיבה שונה. אבל מעורר את השאלה האם המשפטים הנכתבים בכתב יד מסוגננים טוב יותר מאלו המוקלדים. כשמקלידים ניתן לבצע מחיקות בצורה נאה ואלגנטית. והקוראים לא מבחינים שהיו מחיקות. לעומת זאת כשכותבים בכתב יד מבצעים מחיקות באמצעות טיפקס או קשקוש על המילה או המשפט המיותרים. או השגויים. וזה מכער את החומר הכתוב. אמנם הטיפקס פחות מכער אותו מאשר הקשקוש, אבל בכל זאת הוא מראה שבמקומות מסוימים נמחקו אי אלו משפטים או מילים. הכתיבה במקלדת היא כתיבה טכנית, הראיה שכאשר כותבים בכתב יד מרגישים מעורבים יותר בייצור החומר הכתוב. על פי הכתבה שהזכרתי ישנם מחקרים שמצביעים על כך שכשכותבים בכתב יד זוכרים טוב יותר את החומר מאשר כשמקלידים אותו. כשמקלידים כפי שנוכחתי לדעת המחשב יכול להודיע על שגיאות כתיב. וקל לתקן את מה שכותבים, ואילו כשכותבים בכתב יד לא מודעים לשגיאות הכתיב. ומגישים לקוראים או לגורם שני חומר עם שגיאות. כשאני כותבת שורות אלו אני נזכרת בימים שבהם הייתי תלמידה בבית ספר יסודי. דרשו מאיתנו לתרגל כתיבה . ואפילו היו לנו לצורך זאת מחברות מיוחדות. והנה היום אני מהרהרת על הרגע בו לא ילמדו את הילדים יותר לכתוב בכתב יד, אלא רק לייצר חומר כתוב באמצעות הקלדה במחשב. ואני חושבת מה יקרה לאותם ילדים שיעברו למקלדת ויפסיקו לכתוב בכתב יד. ורואה לנגד עיני את אותם אומללים שהמחשב התקלקל להם. עם כל החומר שהיה כתוב בו. ושאפילו אם הוא נשמר הוא לא עומד לרשותם בזמן שמתקנים אותו. ומתארת לעצמי שאם הם יצטרכו להגיש חומר כתוב לגורם שני, זה לבטח יגרום להם לבעיות לא קלות ולא פשוטות, בעוד שבכתב יד דבר כזה יכול לקרות. אם החומר מסודר החומר תמיד ישמר אצלך, ואתה יכול תמיד להגיש אותו לגורם שני. נכון שגם כאן וגם כאן אתה יכול לשמור לעצמך העתקים, כשהחומר מוקלד הוא נשלח במייל ליעד ונשמר במחשב. וכשכותבים בכתב יד עושים העתקים. או מצלמים את החומר הכתוב לפני ששולחים אותו ליעד. נכון שהפתרון שלשמירת חומר במקלדת היא יותר קל ויותר יעיל. אבל כשהמחשב מתקלקל אין לכך ערך. בעוד שהעתקים בכתב יד תמיד נשמרים עם הכותבים. עליהם להיות רק מסודרים. וכל מה שהם צריכים הוא רק לשלוף אותם ולשלוח אותם ליעד. זה מצריך מהם הליכה לדואר דבר שנמנע מאלו שכותבים במקלדת. אם תשאלו אותי האם העט נעלם מחיינו בטרם עת. אומר שעדיין לא. אבל זה צפוי בהחלט לקרות, ובטרם שהתהליך הזה קורה. אומר שלדעתי צריך לשלב בין השניים. להכין בכתב יד טיוטה למה שהולכים להקליד במחשב. כך החומר ישמר גם אם המחשב יתקלקל. ואפשר גם למען שמירת המיומנות הישנה להשתמש בעט אלקטרונית. שבאמצעותה ניתן לכתוב ולאייר באופן חופשי על גבי המסך. אכן, העט והמקלדת יכולים ביחד ללכת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה