לא אשכחך ירושלים / רימונה שיף.

מכל הערים הישראליות אני הכי אוהבת את ירושלים. כבר שנים אני מטיילת בה במסגרת טיולים מאורגנים. ובכל פעם אני מגלה בה משהו חדש, כבר הגעתי למסקנה שפנים רבות לה, ועכשיו, לאחר שאבו מאזן דיבר על מתן הריבונות על העיר לנו ולפלשתינים, ועל בינאום של העיר. אשתף אתכם הקוראים בתחושות האישיות שלי בעקבות האמירה הזאת. במשך שלושת אלפים שנה ראו היהודים את ירושלים כבירתם, הפוליטית וההיסטורית. ירושלים היתה חשובה להם מהיום שהמלך דויד הכריז עליה כבירת הממלכה היהודית הראשונה. וחשיבותה עלתה לכשבנו שלמה הקים את בית המקדש הראשון. והראיה שהם היו עולים אליה לרגל בשלושת הרגלים סוכות, פסח, ושבועות, הן נצרו את ירושלים בליבם גם לאחר שהבבלים הגלו אותם מארצם והרסו את בית המקדש, לאחר חמישים שנה לכשהתאפשר להם לעזוב את בבל ולחזור לארצם הם בנו את בית המקדש השני בירושלים. כשהרומאים שמו קץ להתישבות המחודשת שלהם בעיר והרסו את בית המקדש השני. המשיכו היהודים לנצור בליבם את ירושלים, במשך אלפיים שנות גלות נוספות. ובכלל לאורך ההיסטוריה מכל מקום בגולה שבו ישבו יהודים הם התפללו תמיד לכיוון ירושלים, וארון הקודש בבתי הכנסת בכל העולם פנה לכיוון ירושלים. סדר הפסח והתפילה ביום הכיפורים מסתיימים במילים "לשנה הבאה בירושלים" ובחתונות היהודיות כשהחתן שובר את הכוס לזכר חורבן בית המקדש הוא אומר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימני". וכאן אציין שירושלים לא מוזכרת בקוראן אפילו פעם אחת. בעוד שבתנ"ך היא מוזכרת 349 פעמים. היהודים כאמור מתפללים לכיוון ירושלים אבל המוסלמים לכשהם מתפללים הם פונים לכיוון מכה. אי לכך, יש לנו טיעונים כל כך חזקים לדרוש את הריבונות על ירושלים. הפלשתינים מבססים את דרישתם לריבונות עליה על הסיפור המספר שכיפת הסלע הוא המקום שממנו עלה מוחמד השמימה. ובכך הם קושרים את ירושלים להתגלות אלוהית באמונה המוסלמית. אך אם נשוב להיסטוריה ניווכח לדעת שירושלים לא תפסה מעולם חשיבות בעולם המוסלמי, במשך 3,300 השנים שבהן משלו שושלות מוסלמיות בארץ ישראל שום שליט מוסלמי לא הפך את ירושלים לעיר הבירה. וכך היה עד שהגיעו הצלבנים ושמו קץ לכיבוש המוסלמי בארץ ישראל. זאת ועוד נודע לי שבאמנה הפלשתינית של אש"ף ב-1964 לא הוזכרה ירושלים כלל וכלל. לאחר מלחמת ששת הימים ערך אש"ף שינוי באמנה כדי שתכלול בה את ירושלים. מכאן שהבקשה של הפלשתינים לריבונות על ירושלים הם דבר שנוצר בעשורים האחרונים. והם דורשים אותה במסגרת תביעתם שנחזור לגבולות 67. והפרדוקס הוא שירושלים המזרחית היתה עד ל-67 בידי הירדנים. והירדנים לא דורשים היום את ירושלים. האסטרטגיה של הפלשתינים שירושלים היא עיר ערבית זוכה לתמיכה במדינות העולם. ובכל פעם שמדינות העולם כולל ארה"ב והאיחוד האירופאי מגנים אותנו על שאנו בונים במזרח ירושלים אני מתרגזת מאוד. מה הם רוצים מאיתנו ירושלים המזרחית נפלה לידי הירדנים במלחמת העצמאות. עד אז היא היתה שלנו. במלחמת ששת הימים ב-1967 החזרנו לנו אותה. תראו היום ברלין בגרמניה היא עיר מאוחדת. ואף מדינה בעולם לא מוחה על בניה בגרמניה המזרחית שהיתה עד לפני מספר עשורים עיר קומוניסטית. ואילו לנו שאיחדנו ב-1967 את ירושלים שלנו יש כל פעם ביקורת מאומות העולם כשאנחנו רוצים לבנות בחלקה המזרחי. למה אנחנו צריכים לחלוק את ירושלים שלנו עם אחרים. היינו, הפלשתינים. או לוותר עליה לטובתם. כמה צבועות הן אומות העולם. אבו מאזן העלה מחדש את המיתוס הערבי שהיו שני ירושלים. ירושלים המערבית היהודית, וירושלים המזרחית הערבית. לא ידוע לי שבמלחמת העצמאות הפלשתינים היו גרים באזור, אלא  שירושלים המזרחית נפלה לידי הירדנים. ועד אז היא היתה עיר יהודית. ואפילו בשיר "ירושלים של זהב" בגרסתו המקורית, מקוננת המשוררת נעמי שמר על מה שקרה במזרח ירושלים וכותבת "איכה יבשו בורות המים, כיכר השוק ריקה". כאן אדגיש ואומר שאם ניתן לפלשתינים ריבונות על מזרח ירושלים, ניתן להם ריבונות גם על המקומות הקדושים לנו, כמו הרובע היהודי והכותל המערבי, ובכלל הטענה של הפלשתינים שהכותל הוא חלק ממבנה ערבי הוא עוד טענה מופרכת. כדי לשמוט מידנו את האחיזה בעיר שלנו היא כל כך קדושה. נודע לי שההחלטה 181 של האו"ם שאמצה על ידי העצרת הכללית ב-1947. ישנה המלצה להפוך את ירושלים לעיר בינלאומית, אני מדגישה שהמדובר בהמלצה בלבד. כי המלצה לא מחיבת. מדריך טיולים הסב את תשומת ליבי לכך שירושלים לא הוזכרה בהחלטת האו"ם 242 שקראה לנסיגה לגבולות מוכרים, מה גם שהפלשתינים לא היו צד בה. גיליתי שפרוש השם ירושלים היא עיר השלום, לדעתי שאלת הריבונות על ירושלים תתפוס מקום חשוב בכל הדיונים על הסכם שלום ביננו לבין הפלשתינים, כל הסכם עלול ליפול לכשיגיעו לנושא ירושלים. אבו מאזן רוצה שירושלים תהיה שייכת לשניים, לפלשתינים וליהודים, כפי שהוכחתי ירושלים היתה מזה אלפי שנים העיר החשובה ליהודים, ומי חשב לפני אלפי שנים על קיומם של הפלשתינים, תראו כמה שירים נכתבו על ירושלים מאז קום המדינה, תראו לי שיר פלשתיני אחד שנכתב על ירושלים. מבחינתי ירושלים היא לא התנחלות, ירושלים עבורי היא בירתנו הנצחית, ואני מקווה שכך גם יהיה בדורות הבאים. לוותר על ירושלים זה בעיני כמו לדרוש מאנגליה שתוותר על לונדון או לדרוש מצרפת שתוותר על פאריס. ישנם ישראלים הסבורים שאנחנו צריכים להענות לדרישות הפלשתינים ולהעניק להם ריבונות על ירושלים, כולה או על חלקה, ואותי זה מכעיס. עם זאת אני רואה פתרון לסוגיה הפלשתינית ישראלית רק באמצעות  משא ומתן, שבו שני הצדדים מגלים נכונות ואחריות, ושבו המנהיגים שלנו יודעים היטב לאן הם מובילים אותנו. השלום אינו צעד מהיר את השלום לא משיגים בכל מחיר.