ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה, ילדים חמודים. מתחשק לך לא פעם לחבק ולנשק אותם. ולנשום את הריח שלהם לקרבך. אבל ילדים הם בסך הכל ילדים. ולילדים יש בדרך כלל עיניים גדולות. והם כל הזמן רוצים שיקנו להם דברים. הם לא מבינים בכספים. אבל הם מבינים במתנות. ומתנות לקבל הם אוהבים. אפשר לראות בסופרמרקט או בחנות צעצועים אמהות עם פעוטות שמתחננים ובוכים שתקננה להם משהו. ישנן כאלו שפוסקות, שדי, מספיק. לא קונים סתם דברים. וישנן אמהות שלא יכולות לעמוד בפני התחנונים והבכיות וקונות להם מתנות. ואומרות שהעקר שיהיו מרוצים ושקטים. אבל כפי שלמדתי לדעת אצל אותן אמהות זה סיפור חוזר. כי הילדים שרואים שהם מקבלים מתנות כתוצאה מהתנהגות מסוימת חוזרים עליה עוד ועוד. אמא אחת כזאת הכרתי לפני מספר עשורים. היא קנתה לבנותיה שהיו קטנות בובות. לבכורה קנתה בובה של בן.
ולקטנה קנתה בובה של בת. אבל הקטנה רצתה לדמות לאחותה. זרקה את הבובה של הבת לכביש, ודרשה להחליף אותה בחנות בבובה של בן. האמא ראתה שזה עסק ביש, נטלה את הבובה של הבת מהכביש. והלכה להחליף אותה בחנות בבובה של בן. ממש כמו שדרשה ממנה בתה. ובאותו הרגע לא היתה ילדה יותר מאושרת מהקטנה. סיפור נוסף קשור בילדותי. לכשהייתי ילדונת קטנטונת. קנו לי בובה של אפרוח מגומי כשיח. כמו ילדים רבים שנקשרים לבובה מסוימת. אני נקשרתי לבובה הזאת. ונהגתי לישון אתה גם בלילות, יום אחד הלכתי עם אמי לשדרה הסמוכה. ולאחר ששחקתי עם הבובה היא אבדה. בלילה לא יכולתי להרדם. כי היא היתה חסרה לי במיטה. למחרת אמי לקחה אותי לחנות הראשית של המפעל שיצר אותה. ובקשה לקנות לי בובה חדשה. המוכרת אמרה לנו שכבר לא מיצרים בובות כאלו. ושלא נוכל למצוא בובה כזאת באף חנות. אמי לא ויתרה. וספרה לה שהילדה שלה כל הזמן בוכה. ולא יכולה לישון בלילה בלי הבובה. המוכרת רחמה עלי והודיעה שתסתכל במחסן. אם יש בו במקרה בובה כזאת. ואמנם היא חזרה ממנו עם בובה של אפרוח, ממש כמו זו שאבדה. כשהיא הושיטה לי אותה התרגשתי מאוד. ואמי אמרה לי שאין לה מספיק מילים להודות לה. ילדים הם סקרנים מטבעם, פעם התארחתי אצל משפחה שסיפרה לבן הקטן שלה שבלילה יוקרן סרט שהוא מיועד למבוגרים בלבד. והורתה לו ללכת לישון מוקדם. הילד עשה כדבריהם אבל מידי פעם כשהסרט הוקרן בסלון הוא קם וניגש אליהם. עם בקשות ותירוצים. והעיף מבט על הסרט שנאסר עליו לראות. אני חושבת ששגו אותם הורים שסיפרו לילדם על הסרט שיוקרן, בכך שאמרו לו שהוא מיועד למבוגרים בלבד עוררו בו סקרנות, אם הם לא היו מספרים לו הוא היה הולך לישון בשקט מוקדם. ולא היה קופץ מהמיטה מידי פעם. ילדים מתנהגים הכי טבעי שבעולם. הם לא יודעים להעמיד פנים, אומנים שמופעים בפני ילדים מעידים שהם הקהל הכי טוב שלהם. כי לפי התגובות שלהם הם יכולים לדעת אם היא באמת מוצלחת, או שהיא טעונה שיפורים, כשילדים מופעים בסרט מסוים או בהצגה מסוימת הם תמיד גונבים את ההצגה מהמבוגרים. כי תמיד נחמד לצפות בילד על כל החינניות הילדותית שלו. לאחרונה יצאה קריאה להתאים את הטקסטים המתורגמים לעברית לילדים בהופעות שלהם. ילדים הם כל כך אמתיים עד כדי שהם לא יכולים לשמור סודות. לפני שנים נתקלתי בילדה קטנה שסיפרה לעוזרת הבית את מה שאבא שלה אמר עליה. מכיון שהעוזרת שמעה מהקטנה שנאמרו עליה דברים לא מחמיאים היא התפטרה במקום. וזה לימד אותי שכשיש ילדים קטנים בבית לא צריך לדבר בנוכחותם דברים סודיים. כי אפילו אם הם לא מיועדים להם. הם קולטים את הנאמר ומעבירים אותו הלאה. ילדים הם בדרך כלל תמימים. אם לא מלמדים אותם כבר משחר ילדותם שאין לדבר עם אנשים זרים, ואין ללכת עם אנשים לא מוכרים. הם מסוגלים לעשות את זאת. לאחרונה היה מקרה של נהג מונית שפיתה עם סוכריות ילדה בת שבע לעלות אליו. לבסוף לקח אותה ליער ועשה בה מעשים מגונים, ילדים אוהבים סיפור לפני השינה. לדעתי היום בעידן המחשבים חשוב מאוד להקדיש להם מספר דקות. ולספר להם סיפור מספר לפני שהם נרדמים. בכך נחנך אותם לאהבת הספר בגיל מוקדם, ויש סיכוי טוב שבבגרותם ירשמו לספרייה. או ירכשו ספרים בחנות. הנה, כשבני הבכור היה קטן רכשנו לו ספרים אצל אדם שהגיע לביתנו אחת לחודש, הוא קרא לו "דוד הספרים". כל יום לפני שהלך לישון קראנו מהספרים סיפורים. היום כשהוא כבר בוגר הוא קורא ספרים. את חלקם הוא רוכש בחנות ואת חלקם הוא מחליף בספריה הציבורית. היום מעלות אמהות תמונות של ילדיהן באנסטגרם, הן מצלמות אותם בסיטואציות שונות. וכשהן פוגשות אדם ששואל לשלומם, הן מראות לו מחויכות את התמונות, ומספרות בגאווה על מעלליהם. כשאני אם כזאת פוגשת אני תמיד מתרגשת.
ולקטנה קנתה בובה של בת. אבל הקטנה רצתה לדמות לאחותה. זרקה את הבובה של הבת לכביש, ודרשה להחליף אותה בחנות בבובה של בן. האמא ראתה שזה עסק ביש, נטלה את הבובה של הבת מהכביש. והלכה להחליף אותה בחנות בבובה של בן. ממש כמו שדרשה ממנה בתה. ובאותו הרגע לא היתה ילדה יותר מאושרת מהקטנה. סיפור נוסף קשור בילדותי. לכשהייתי ילדונת קטנטונת. קנו לי בובה של אפרוח מגומי כשיח. כמו ילדים רבים שנקשרים לבובה מסוימת. אני נקשרתי לבובה הזאת. ונהגתי לישון אתה גם בלילות, יום אחד הלכתי עם אמי לשדרה הסמוכה. ולאחר ששחקתי עם הבובה היא אבדה. בלילה לא יכולתי להרדם. כי היא היתה חסרה לי במיטה. למחרת אמי לקחה אותי לחנות הראשית של המפעל שיצר אותה. ובקשה לקנות לי בובה חדשה. המוכרת אמרה לנו שכבר לא מיצרים בובות כאלו. ושלא נוכל למצוא בובה כזאת באף חנות. אמי לא ויתרה. וספרה לה שהילדה שלה כל הזמן בוכה. ולא יכולה לישון בלילה בלי הבובה. המוכרת רחמה עלי והודיעה שתסתכל במחסן. אם יש בו במקרה בובה כזאת. ואמנם היא חזרה ממנו עם בובה של אפרוח, ממש כמו זו שאבדה. כשהיא הושיטה לי אותה התרגשתי מאוד. ואמי אמרה לי שאין לה מספיק מילים להודות לה. ילדים הם סקרנים מטבעם, פעם התארחתי אצל משפחה שסיפרה לבן הקטן שלה שבלילה יוקרן סרט שהוא מיועד למבוגרים בלבד. והורתה לו ללכת לישון מוקדם. הילד עשה כדבריהם אבל מידי פעם כשהסרט הוקרן בסלון הוא קם וניגש אליהם. עם בקשות ותירוצים. והעיף מבט על הסרט שנאסר עליו לראות. אני חושבת ששגו אותם הורים שסיפרו לילדם על הסרט שיוקרן, בכך שאמרו לו שהוא מיועד למבוגרים בלבד עוררו בו סקרנות, אם הם לא היו מספרים לו הוא היה הולך לישון בשקט מוקדם. ולא היה קופץ מהמיטה מידי פעם. ילדים מתנהגים הכי טבעי שבעולם. הם לא יודעים להעמיד פנים, אומנים שמופעים בפני ילדים מעידים שהם הקהל הכי טוב שלהם. כי לפי התגובות שלהם הם יכולים לדעת אם היא באמת מוצלחת, או שהיא טעונה שיפורים, כשילדים מופעים בסרט מסוים או בהצגה מסוימת הם תמיד גונבים את ההצגה מהמבוגרים. כי תמיד נחמד לצפות בילד על כל החינניות הילדותית שלו. לאחרונה יצאה קריאה להתאים את הטקסטים המתורגמים לעברית לילדים בהופעות שלהם. ילדים הם כל כך אמתיים עד כדי שהם לא יכולים לשמור סודות. לפני שנים נתקלתי בילדה קטנה שסיפרה לעוזרת הבית את מה שאבא שלה אמר עליה. מכיון שהעוזרת שמעה מהקטנה שנאמרו עליה דברים לא מחמיאים היא התפטרה במקום. וזה לימד אותי שכשיש ילדים קטנים בבית לא צריך לדבר בנוכחותם דברים סודיים. כי אפילו אם הם לא מיועדים להם. הם קולטים את הנאמר ומעבירים אותו הלאה. ילדים הם בדרך כלל תמימים. אם לא מלמדים אותם כבר משחר ילדותם שאין לדבר עם אנשים זרים, ואין ללכת עם אנשים לא מוכרים. הם מסוגלים לעשות את זאת. לאחרונה היה מקרה של נהג מונית שפיתה עם סוכריות ילדה בת שבע לעלות אליו. לבסוף לקח אותה ליער ועשה בה מעשים מגונים, ילדים אוהבים סיפור לפני השינה. לדעתי היום בעידן המחשבים חשוב מאוד להקדיש להם מספר דקות. ולספר להם סיפור מספר לפני שהם נרדמים. בכך נחנך אותם לאהבת הספר בגיל מוקדם, ויש סיכוי טוב שבבגרותם ירשמו לספרייה. או ירכשו ספרים בחנות. הנה, כשבני הבכור היה קטן רכשנו לו ספרים אצל אדם שהגיע לביתנו אחת לחודש, הוא קרא לו "דוד הספרים". כל יום לפני שהלך לישון קראנו מהספרים סיפורים. היום כשהוא כבר בוגר הוא קורא ספרים. את חלקם הוא רוכש בחנות ואת חלקם הוא מחליף בספריה הציבורית. היום מעלות אמהות תמונות של ילדיהן באנסטגרם, הן מצלמות אותם בסיטואציות שונות. וכשהן פוגשות אדם ששואל לשלומם, הן מראות לו מחויכות את התמונות, ומספרות בגאווה על מעלליהם. כשאני אם כזאת פוגשת אני תמיד מתרגשת.
מזל טוב לכל הצופים ברשת, אני כאן כדי לחלוק עדות קטנה. שמי איזבלה איתן, אני בת 40 מישראל. התחתנתי בגיל 31 יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר. אחרי שנה של נישואי ההתנהגות של בעלי הפכה כל כך מוזרה ואני לא ממש מבין מה קורה, הוא ארז מהבית לאישה אחרת, אני כל כך אוהב אותו אני אף פעם לא חולם לאבד אותו, אני מנסה בכל כוחי לוודא שבעלי חוזר אלי אבל הכל בלי עזרה, אני בוכה ובוכה מחפש עזרה, דיברתי על זה עם משפחתו אבל לא קיבלתי תשובה. אז החברה הכי טובה שלי אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אלאבה, היא אמרה לי שהוא אדם גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין שום קשר שקשור לנושאי אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא אמרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים ב להחזיר את מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנע, יצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, dralaba3000@gmail.com או עם הווטסאפ שלו בטלפון +2349071995123. אני מסביר לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריך לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי ואני, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור אלי ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, הייתי מאוד מופתע, זה כל כך מדהים. לאלוקים התהילה של מערכת היחסים שלנו קרובה מאוד ושנינו חיים באושר. אם אתה נתקל בבעיה דומה, פנה אליו עכשיו וקבל את הבעיה שלך נפתרת אחת ולתמיד. אני גם עד חי
השבמחק