לאחרונה אכלתי בפיצה בר קפה ברחוב בן גוריון 179 ברמת גן, והרגשתי שנקלעתי למקום אחר. למשהו מיוחד. למקום עם אוירה נעימה. עם מלצריות חיכניות שמעניקות יחס ללקוחות, ובעל בית אכפתי. גם הפיצות והסלטים שהוגשו לי היו טריים וטעימים.
המקום נפתח באחד עשרה לפברואר האחרון.
"היה לי חלום לפתוח בית קפה, גדלתי באזור. והכרתי את הפיצריה שהיתה קיימת כאן הרבה שנים. כשידעתי שרוצים למכור אותה החלטתי להפוך את המקום למשהו חדש, ממקום מוזנח למקום שמוסיף הרבה טעם וחויה ללקוחות שמגיעים, לקחתי קבלנים. חברת אדריכלות, הלכתי לפי חוק, קבלתי אישורים מהעיריה, עמדתי בתקן של כיבוי אש, רישוי עסקים. איכות הסביבה, החלק החיצוני של הפיצריה היה ברמה של פגיעה בציבור, התקרה היתה חצי ממוטטת, היתה עקומה, וחדשתי את המקום. לא עשינו חידוש על משהו שלא היה קיים במקום בעבר. מה גם שהנני יליד רמת-גן ותושב האזור יודע היטב שאותו הדבר היה קיים במקום במשך שמונה עשרה שנה". סיפר המנהל חן שניידרמן. כשהבעתי בפניו את התרשמותי מבית הקפה. ולאחר מכן הפתיע אותי לכשהמשיך וסיפר "במהלך חודש ינואר, קבלתי צו הריסה לחלק החיצוני, מהעיריה טענו שבניתי על שטח ציבורי, ויצרתי משהו חדש שלא היה קיים במקום בעבר. שכאמור אינו תואם את המציאות".
"ומה עשית אז?" "התחלתי לפעול מול גורמים בעריה. בקשתי לדעת מה אני צריך לשפר. אלו ליקויים אני צריך לתקן. העריה לא התיחסה לפניות, כמה פעמים הנושא נדחה על ידי בית המשפט, בשלושים ליוני בית המשפט אילץ אותי להרוס עד חמש עשרה לאוגוסט, אני אמור לפרק את כל החלק החיצוני, הם רוצים שנשאר עם המזנון והתקרה. לפי ההחלטה הזאת הפיצריה בר קפה לא תוכל להתקיים, העיריה הציעה לנו אלטרנטיבה לסגור בחורף את המקום על ידי סגירה מפלסטיק שתגן על עליו מפני הגשם, אבל אי אפשר לקיים בית קפה בכאלו תנאים". ברמת -גן אין הרבה מקומות כמו "פיצה בר קפה 179". והוא לדעתי בהחלט תורם לנוף העירוני. במקום לנסוע לתל אביב אנשים יכולים לשבת בו בכיף. "עד היום לא קבלנו אף תלונה מהתושבים, אף תלונה מהשכנים, אנחנו עושים פה ארועים, ימי הולדת ומפגשים של עיתונאים. כולל ועדת העורכים. החלטתי לקחת מקום ישן ולהפוך אותו למקום חדש, ואני לא מבין את החלטת העיריה, אני יודע שישנם עשרות מקומות כאלו ברמת-גן שאינם עומדים בתקן, שעושים דברים שאסור לעשות, יש פה איפה ואיפה. וכואב לי שבמקום להפוך את העיר לעיר תוססת ועשירה בבתי קפה פוגעים במקום היחודי שפתחתי, אני כתושב העיר וכתושב האזור נזכר היטב שלפיצריה הקודמת והמוזנחת אנשים נמנעו להכנס והיום אנשים נכנסים לפה ויוצאים מאושרים. וזה מעצים את הכאב שלי".אומר חן שניידרמן. את תגובת העריה לא בקשתי. חן כבר מנה את המניעים שלה לסגירה. אך לא מכבר נסעתי באוטובוס באזור בית הקפה וכשהסתכלתי לכיוון שלו נוכחתי לדעת שהוא מלא עד אפס מקום. וחשבתי לעצמי שאם המקום יסגר תהיה לעיר בכלל ולתושבים בפרט החמצה.
המקום נפתח באחד עשרה לפברואר האחרון.
"היה לי חלום לפתוח בית קפה, גדלתי באזור. והכרתי את הפיצריה שהיתה קיימת כאן הרבה שנים. כשידעתי שרוצים למכור אותה החלטתי להפוך את המקום למשהו חדש, ממקום מוזנח למקום שמוסיף הרבה טעם וחויה ללקוחות שמגיעים, לקחתי קבלנים. חברת אדריכלות, הלכתי לפי חוק, קבלתי אישורים מהעיריה, עמדתי בתקן של כיבוי אש, רישוי עסקים. איכות הסביבה, החלק החיצוני של הפיצריה היה ברמה של פגיעה בציבור, התקרה היתה חצי ממוטטת, היתה עקומה, וחדשתי את המקום. לא עשינו חידוש על משהו שלא היה קיים במקום בעבר. מה גם שהנני יליד רמת-גן ותושב האזור יודע היטב שאותו הדבר היה קיים במקום במשך שמונה עשרה שנה". סיפר המנהל חן שניידרמן. כשהבעתי בפניו את התרשמותי מבית הקפה. ולאחר מכן הפתיע אותי לכשהמשיך וסיפר "במהלך חודש ינואר, קבלתי צו הריסה לחלק החיצוני, מהעיריה טענו שבניתי על שטח ציבורי, ויצרתי משהו חדש שלא היה קיים במקום בעבר. שכאמור אינו תואם את המציאות".
"ומה עשית אז?" "התחלתי לפעול מול גורמים בעריה. בקשתי לדעת מה אני צריך לשפר. אלו ליקויים אני צריך לתקן. העריה לא התיחסה לפניות, כמה פעמים הנושא נדחה על ידי בית המשפט, בשלושים ליוני בית המשפט אילץ אותי להרוס עד חמש עשרה לאוגוסט, אני אמור לפרק את כל החלק החיצוני, הם רוצים שנשאר עם המזנון והתקרה. לפי ההחלטה הזאת הפיצריה בר קפה לא תוכל להתקיים, העיריה הציעה לנו אלטרנטיבה לסגור בחורף את המקום על ידי סגירה מפלסטיק שתגן על עליו מפני הגשם, אבל אי אפשר לקיים בית קפה בכאלו תנאים". ברמת -גן אין הרבה מקומות כמו "פיצה בר קפה 179". והוא לדעתי בהחלט תורם לנוף העירוני. במקום לנסוע לתל אביב אנשים יכולים לשבת בו בכיף. "עד היום לא קבלנו אף תלונה מהתושבים, אף תלונה מהשכנים, אנחנו עושים פה ארועים, ימי הולדת ומפגשים של עיתונאים. כולל ועדת העורכים. החלטתי לקחת מקום ישן ולהפוך אותו למקום חדש, ואני לא מבין את החלטת העיריה, אני יודע שישנם עשרות מקומות כאלו ברמת-גן שאינם עומדים בתקן, שעושים דברים שאסור לעשות, יש פה איפה ואיפה. וכואב לי שבמקום להפוך את העיר לעיר תוססת ועשירה בבתי קפה פוגעים במקום היחודי שפתחתי, אני כתושב העיר וכתושב האזור נזכר היטב שלפיצריה הקודמת והמוזנחת אנשים נמנעו להכנס והיום אנשים נכנסים לפה ויוצאים מאושרים. וזה מעצים את הכאב שלי".אומר חן שניידרמן. את תגובת העריה לא בקשתי. חן כבר מנה את המניעים שלה לסגירה. אך לא מכבר נסעתי באוטובוס באזור בית הקפה וכשהסתכלתי לכיוון שלו נוכחתי לדעת שהוא מלא עד אפס מקום. וחשבתי לעצמי שאם המקום יסגר תהיה לעיר בכלל ולתושבים בפרט החמצה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה